יותר מ-70% מהישראלים מדווחים על חרדה כתוצאה מצפייה בחדשות בתקופת המלחמה ואחד מכל ארבעה ישראלים "מכור לחדשות". כך עולה ממחקר ישראלי שיוצג בכנס השנתי של המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות, שיערך בתל אביב ב-20 בנובמבר.
עוד בעניין דומה
המחקר, בהובלת החוקרת אריאל קאים וד"ר מורן בודס מהחוג לניהול חירום ואסון באוניברסיטת תל אביב, פורסם בכתב העת Stress and Health. החוקרות בחנו את השפעת הסיקור האינטנסיבי של החדשות על בריאותם הנפשית של ישראלים במלחמה והשוו את הממצאים לנתונים דומים שנאספו במבצע צוק איתן בשנת 2014. החוקרות מציינות כי הממצאים מצביעים על עלייה מדאיגה בכל המדדים בהשוואה למבצע צוק איתן.
מחקרים רבים בחנו את ההשפעות הפסיכולוגיות של חשיפה תקשורתית לאירועים טראומטיים בקנה מידה גדול מצאו שסיקור טלוויזיוני של טראומה המונית כמו הפיגוע באוקלהומה סיטי, התקפות ה-11 בספטמבר, אסונות טבע, אירועי טרור, מלחמות ומגיפות כדוגמת הקורונה, עלול לגרום לחרדה, תסמיני דחק פוסט טראומטי (PTSS) והפרעת דחק פוסט טראומטית (PTSD) בקרב הצופים.
המחקר כלל סקר שנערך ב-11-12 באוקטובר 2023, בימים החמישי והשישי למלחמה, וכלל 802 משתתפים בגילאי 18 ומעלה מהאוכלוסיה היהודית בישראל. המשתתפים התבקשו לדווח על שינויים בצריכת חדשות, עמדות כלפי חדשות ותסמיני חרדה.
התסמינים שנבדקו כללו: תחושת פחד בלתי נשלטת (44.4% לעומת 18.4% בצוק איתן), עוררות פיזיולוגית מוגברת כמו דופק מואץ והזעה (33.3% לעומת 12.8% בצוק איתן) קשיי שינה (44.6%) ומחשבות מפחידות (62%). כל התסמינים הראו עלייה משמעותית בהשוואה לתקופת מבצע צוק איתן.
הממצאים מצביעים על עלייה משמעותית בתסמיני חרדה בהשוואה לשנת 2014: 70.7% מהמשיבים דיווחו על לפחות תסמין חרדה אחד, לעומת 42.8% ב-2014. חשוב במיוחד לציין ש-21.4% דיווחו על כל ארבעת תסמיני החרדה שנבדקו, לעומת 7.7% בלבד בשנת 2014.
גורמי סיכון משמעותיים שזוהו: נשים דיווחו על יותר תסמיני חרדה מגברים, צעירים היו פגיעים יותר ממבוגרים, ואנשים דתיים דיווחו על רמות חרדה גבוהות יותר מחילונים - ממצא מפתיע שכן בדרך כלל אוכלוסיה דתית מראה חוסן גבוה יותר במצבי משבר.
83.8% מהמשיבים דיווחו על עלייה בצריכת החדשות שלהם, כאשר יותר מ-70% מצאו את שידורי החדשות מלחיצים במידה בינונית ומעלה. מעניין לציין שלמרות התחושות השליליות, 40% דיווחו שאינם מנסים להימנע מצפייה בחדשות כלל ו-24% תיארו את הצפייה כממכרת מאוד.
הממצאים מצביעים על כך שהגורמים המשמעותיים לדיווח על תסמיני חרדה בעקבות צפייה בחדשות במהלך מלחמה חרבות הברזל כוללים מגדר (נשים דיווחו על רמות חרדה גבוהות יותר), גיל (צעירים חווים רמות חרדה גבוהות יותר) וכן רמות גבוהות של FOMO (פחד מהחמצה).
חשוב לציין שרק 19% מהמשיבים דיווחו שצפייה בחדשות נותנת להם תחושת ביטחון, לעומת 29% בשנת 2014. ממצא זה, יחד עם העלייה הכללית בתסמיני החרדה, מדגיש את ההשפעה השלילית הפוטנציאלית של חשיפה מתמשכת לחדשות על בריאות הנפש.
החוקרות מסכמות שממצאים אלה מצביעים על כך שחשיפה עקיפה לאירועים טראומטיים דרך ערוצי מדיה עלולה לגרום להשלכות פסיכולוגיות חמורות, כולל תגובות דחק חריפות, הפרעות דחק חריפות ופוטנציאל לפוסט טראומה אם לא מטפלים בהן.
הציבור מתקשה לשלוט בצריכת החדשות במהלך המלחמה הנוכחית, באופן שעלול להשפיע לרעה על בריאות הנפש. לאור הממצאים המדאיגים ממליצות החוקרות להעלות את המודעות לסיכונים של צריכת חדשות מופרזת בזמן משבר, לקדם רגולציה של החדשות ולהבטיח גישה נוחה יותר לשירותי תמיכה בבריאות הנפש.
המלצה קלינית חשובה העולה מהמחקר היא הצורך בהדרכת מטופלים לוויסות צריכת החדשות. המחקר מצא שאנשים ששמרו על דפוסי צפייה דומים לשגרה דיווחו על פחות תסמיני חרדה בהשוואה לאלה שהגבירו או הפחיתו משמעותית את צריכת החדשות שלהם.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
