חשש לעלייה במספרי ההתאבדויות עם תום המלחמה

עלייה של 40% בפניות למוקדי מצוקה נרשמה השנה ויש חשש מעלייה בהתאבדויות עם חזרה לשגרה לאחר המלחמה. אך למרות הטבח והמלחמה, אין עלייה במספר המתאבדים, כך נחשף אתמול (ג') בוועדת הבריאות שדנה במניעת אובדנות בעת משבר לאומי.

מירי כהן, מנהלת קשרי ממשל ותכניות לאומיות במשרד הבריאות, ציינה כי לפחות אדם אחד מתאבד בכל יום בישראל, כאשר בפועל קיים תת דיווח, בשל רישום סיבות מוות אחרות. עוד אמרה כי כ-500-400 מתאבדים בארץ בכל שנה, וכי מדווחים כ-7,000 ניסיונות התאבדות שהגיעו לחדר מיון מדי שנה.

התכנית למניעת אובדנות מתוקצבת בשנה זו ב-15.7 מיליון שקל עם תוספת של שני מיליון שקל בעקבות פעילות וועדת הבריאות. כהן אמרה כי במסגרת התכנית ישנו שיתוף פעולה של שמונה משרדי ממשלה, עשרות עמותות, 20 מוסדות להשכלה גבוהה וכ-200 רשויות מקומיות, וכן, תכנית זהה בארבע קופות החולים לשמירת הרצף הטיפולי, הכשרת אלפי מטפלים, פסיכולוגים ורופאים, תמיכה ב-22 מוקדי מצוקה, בשמונה מרכזי סיוע למשפחות שכולות, ב-120 תחנות לטיפול זוגי ומשפחתי ועוד.

פרופ' גיל זלצמן, יו"ר המועצה הלאומית למניעת אובדנות, הזהיר בדיון מ"צונאמי של בריאות הנפש" וחשש מעלייה במספרי ההתאבדויות עם תום המלחמה. הוא קרא לצמצום כלי הנשק לאזרחים והוספת שאלה בטופס לבקשת רישיון נשק "האם אי פעם חשבת על התאבדות?".

זלמן קרא בנוסף להוספת מטפלים והעלאת שכר לפסיכולוגים ודרש להכפיל את תקציב תכנית "ובחרת בחיים" הפועלת במשרד החינוך, שהוכחה בעולם כמונעת התאבדות, לחמישה מיליוני שקל.

בדיון דיברו גם חגי חרמש, מנכ"ל "בשביל החיים", שהתריע על ההמתנה הממושכת לתור למטפלים בבריאות הנפש ויהודה תנורי לימן, מקופת חולים מכבי שדיווח על גיוס עשרות מטפלים חדשים והכשרות לרופאי משפחה בנושא זיהוי מצוקה נפשית.

יו"ר הוועדה ח"כ יוני משריקי אמר כי יש חובה מוסרית וחברתית להושיט יד לנמצאים בקצה גבול היכולת. הוא קרא למשרד החינוך להוסיף תקציב לתכנית "ובחרת בחיים", ולא להסתפק בתקציב המועבר אליו ממשרד הבריאות.