רק 25 סטודנטים מתוך 700 שהתקבלו ללימודי רפואה בשנת הלימודים תשפ"ה (2024-2025) התקבלו בתנאים מקלים במסגרת מסלולי קבלה לאוכלוסיות מיוחדות. נתון זה, של 3.6% בלבד מכלל המתקבלים, מצביע על מיעוט משמעותי בייצוג אוכלוסיות מגוונות בלימודי הרפואה בישראל וזאת למרות המאמצים המוצהרים להרחבת הנגישות להשכלה גבוהה.
מסמך חדש של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שנכתב לבקשת חבר הכנסת אביגדור ליברמן, בחן את מדיניות ההעדפה המתקנת בקבלה ללימודי רפואה בשש האוניברסיטאות - תל אביב, בן גוריון, העברית, הטכניון, בר אילן ואריאל. מהמסמך עולה כי למרות הגידול במספר הסטודנטים בשנים האחרונות, פערי הנגישות והייצוג המגוון נותרו בעינם והמדיניות הקיימת אינה מספקת פתרון מקיף לבעיות אלו.
המסמך מנתח את הנתונים במסלול השש-שנתי בלבד וזאת כיוון שבתכנית הארבע-שנתית, המתקיימת באוניברסיטאות בן גוריון, אריאל, תל אביב ובר אילן, אין דיון בחריגים למעט עבור אנשי קבע או לוחמים במלחמה.
כותבי המסמך מדגישים בפתח הדברים כי מקצוע הרפואה בישראל הוא הסלקטיבי ביותר בהשכלה הגבוהה, ממוצע הציונים בבחינה הפסיכומטרית של המתקבלים למקצוע זה הוא הגבוה ביותר (732.61 בתשפ"ד) ושיעור תלמידי הרפואה מסך הסטודנטים לתואר ראשון עומד על 1.1% בלבד. נתונים אלה ממחישים את התחרות הקשה ואת המיון הבררני.
בשנים האחרונות חל גידול משמעותי במספר הסטודנטים לרפואה הן במסלול השש-שנתי והן בשל הוספת מסלולים חדשים בלימודי רפואה, אך הגידול לא בא לביטוי בגיוון אוכלוסיית הסטודנטים.
בשנת הלימודים תשפ"ד החלו 1,140 סטודנטים ללמוד רפואה במסלולים שונים (הן במסלול הארבע-שנתי לאקדמאים והן במסלול השש-שנתי), גידול של 25% בהשוואה לשנת תשפ"ג שבה החלו ללמוד 910 סטודנטים. מספרם הכולל של תלמידי הרפואה בכל שנות הלימוד ובכל התכניות עמד על 2,373, גידול של כ-10% בהשוואה לשנת תשפ"ג (2,161 תלמידים).
הגידול במסלול השש-שנתי הוא מ-537 סטודנטים בשנת תשפ"ג, דרך 662 בתשפ"ד (עליה של 23%) ועד 700 (עליה של 6%) בשנת תשפ"ה.
אולם, הביקוש הגובר ללימודי רפואה בישראל הפך את התחרות לכה קיצונית עד שההבדל בין קבלה לדחייה יכול להיות עשירית הנקודה בציון הפסיכומטרי. כך למשל, באוניברסיטת תל אביב בשנת תשפ"ה התקבלו מועמדים עם ציון 739.4 ונדחו אלה שקיבלו 739.39, ובאוניברסיטה העברית ההפרש היה אפילו קטן יותר - 0.001 נקודות בלבד. בשנים תשפ"ב-תשפ"ג נדחו פי ארבעה מועמדים על כל אחד שהתקבל – פי שניים מהממוצע בשאר תחומי הלימוד.
סטודנטים רבים לרפואה טוענים שהקבלה ללימודים היא המכשול הקשה ביותר בדרך אל התואר. "אכן מאוד קשה להתקבל ללימודי רפואה בישראל. ועדות הקבלה חברו יחדיו ומנסות למצוא פתרון לבעייתיות בקבלה בבתי הספר השונים", אמרה בראיון לדוקטורס אונלי פרופ' רלי הרשקוביץ, דיקנית הפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן גוריון בנגב. "האם צריך להקל על מבחני הכניסה? אנו רוצים לקבל את הטובים ביותר ובודקים לעומק את ההגדרה של מי הם הטובים ביותר."
עוד אמרה פרופ' הרשקוביץ כי "לא הייתי רוצה להקל את הקבלה לבתי הספר לרפואה, אבל ייתכן שהשיטות שלנו אינן טובות מספיק. אם עולה צורך בשינוי שיטת המיון, יש כמובן לעשות כן".
גם מדבריה של פרופ' קרן אברהם, דיקנית הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, בראיון לדוקטורס אונלי, עולה עמדה דומה: "דרישות הקבלה הן אכן גבוהות כי אנחנו רוצים שהסטודנטים שלנו בהווה והרופאים של כולנו בהמשך יהיו הטובים ביותר. העיסוק במספר הסטודנטים לרפואה המתקבלים אינו כבר הנושא המוביל, אם כי מדובר בסוגיה חשובה לאור המחסור ברופאים המסתמן".
ייצוג יתר למועמדים מרקע כלכלי גבוה
כצפוי, התחרות עובדת לטובתם של מתמודדים ממעמדות חברתיים-כלכליים גבוהים. הנתונים מעלים כי יש ייצוג יתר למועמדים ממשפחות מרקע כלכלי גבוה וייצוג חסר למשפחות מרקע נמוך, עד כי מועמדים משלושת העשירונים העליונים של המדרג החברתי-כלכלי נהנים מסיכוי גבוה פי 16 להתקבל ללימודי רפואה, בהשוואה למועמדים משלושת העשירונים הנמוכים.
זאת ועוד, דו"ח הלמ"ס מנובמבר 2022 בחן את מאפייניהם של מועמדים ללימודי רפואה בפקולטות השונות וממנו עולה כי במהלך השנים חלה עלייה משמעותית במספר המועמדים שיש להם לפחות הורה אחד בעל השכלה אקדמית, בעוד מספר המועמדים שאף אחד מהוריהם אינו אקדמאי נשאר יציב.
היקף מוגבל של מדיניות העדפה מתקנת
כדי להתמודד עם פערים אלה, המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג) מאפשרת למוסדות האקדמיים לקבל בתנאים מקלים עד 10% מהסטודנטים שאינם עומדים בתנאי הקבלה של המוסד לטובת הגברת ההנגשה, צרכים ייחודיים של ציבורים מגוונים, אופייה הרב תרבותי של החברה ונתונים אישיים ואקדמיים מיוחדים המצדיקים קבלה חריגה. בנוסף, בעקבות המלחמה, הותרה תוספת של 5% נוספים לטובת חיילי מילואים ולוחמים בשירות סדיר.
עם זאת, גם עם כל האפשרויות הללו, רק אחוז קטן מהמועמדים מתקבל במסלולים אלה, מה שמעיד על היקף מוגבל של מדיניות ההעדפה המתקנת, כי דווקא בתקופה שבה היה גידול כללי במספר הסטודנטים לרפואה ולמרות המאמצים לגוון ולהנגיש, חלה ירידה של כ-20% במספר הסטודנטים שהתקבלו בתנאים מקלים - מ-30 סטודנטים בתשפ"ד ל-25 סטודנטים בתשפ"ה.
שיעורם מכלל המתקבלים ירד מ-4.5% ל-3.6%. הירידה המשמעותית ביותר נרשמה באוניברסיטת תל אביב, שם ירד מספר המתקבלים בתנאים מקלים מ-13 לשמונה סטודנטים. באוניברסיטה העברית נשמר מספר המתקבלים על 11 סטודנטים. בטכניון ובאוניברסיטת בן גוריון התקבלו שלושה סטודנטים בכל אחת, ובאוניברסיטת בר אילן לא התקבלו כלל סטודנטים בתנאים מקלים בשנתיים האחרונות.
הגבלת "ראויים לקידום"
המל"ג קבעה תיעדוף מיוחד ברמה הגבוהה ביותר (רמה א') ליוצאי אתיופיה וחרדים. לגבי בני החברה הערבית, התיעדוף עלה מרמה ג' לרמה א' בעקבות הירידה בשיעור הסטודנטים הערבים לרפואה בעשור האחרון.
כמו כן, מרבית המוסדות (למעט הטכניון ואוניברסיטת בר אילן) מכירים בבחינת קיומה של מדיניות העדפה מתקנת בקבלה ללימודי רפואה בתכנית "ראויים לקידום", המיועדת לאוכלוסיות מגוונות ובהן תושבי הפריפריה החברתית-כלכלית ומאפשרת למועמדים לרפואה להתקבל על בסיסה בתנאים מקילים.
למרות זאת, יישום המדיניות אינו אחיד בין המוסדות. בכל מוסדות הלימוד, למעט אוניברסיטת בר אילן, קיימים מנגנונים שונים לקבלה בתנאים מקלים עבור חרדים ויוצאי אתיופיה. עם זאת, רק באוניברסיטת בן גוריון קיים מסלול מיוחד למועמדים מהחברה הערבית, וגם הוא מוגבל לבדואים תושבי הנגב בלבד.
לדברי פרופ' אברהם, "מתן אפשרות לאוכלוסיות בתת ייצוג להיכנס לתכנית הלימודים היא רק הצעד הראשון. אנו גם שמים דגש רב על מתן תמיכה, הן פיננסית והן לוגיסטית, כדי שהתלמידים הללו יוכלו להתאקלם בלימודים עצמם בהצלחה. למען הסר כל ספק, יודגש כמובן שכל המועמדים שיתקבלו יצטרכו לעמוד בכל תנאי הסף האקדמאיים הנדרשים.
"ההקלה היא במבדקים הלא קוגניטיביים הארציים (מבחן מור) בלבד, בהם ראינו שהסיכוי של יוצאי קבוצות אלו נמוך יותר. אין לנו ספק כי מועמדים אלה יצליחו בלימודיהם ויהיו רופאים ורופאות מצוינים, בהתאם למצופה מכל בוגרי בית הספר לרפואה. מבחינת המדינה, חשוב שמאמצים לקראת ייצוג ראוי של האוכלוסיות השונות יחלו בשלבים הרבה יותר מוקדמים במערכת החינוך".
לצד "ראויים לקידום", מרבית האוניברסיטאות מפעילות תוכניות ייעודיות כמו "מובילים" לחרדים ותכנית פוירשטיין ליוצאי אתיופיה. עם זאת, היקפן של תכניות אלו מוגבל, הן אינן מחייבות וכאמור אינן אחידות בין המוסדות.
התוצאה היא רק 32 סטודנטים חרדים למדו בכל שנות הלימוד ובכל המוסדות בשנת תשפ"ג. זאת למרות ההסדרה המיוחדת לקבלת חרדים לבית הספר לרפואה, שנועדה להתגבר על היעדר לימודי ליבה, המהווה חסם משמעותי בקבלה ללימודים אקדמיים בכלל ובמיוחד ללימודי רפואה.
מספר הסטודנטים יוצאי אתיופיה שהחלו את הלימודים בשנה א' במסלול השש-שנתי בשנת תשפ"ה עמד על פחות מעשרה.
שיעור הקבלה של מועמדים ערבים ירד משמעותית בעשור האחרון, למרות שמספר המועמדים נותר יציב. בשנת תשפ"ד עמד שיעור המתקבלים מקרב החברה הערבית על 9.7% מכלל המתקבלים, עלייה קלה מ-7.3% בשנה שלפני כן, אך עדיין מדובר בנתון נמוך יחסית. מעניין לציין כי ממוצע הציונים של הסטודנטים הערבים שהתקבלו (725.85) היה גבוה במעט מזה של המתקבלים היהודים ואחרים (723.57).
המתווה המיוחד למשרתי המילואים
אחת הדוגמאות הבולטות להתערבות ממוקדת היא המתווה המיוחד למשרתי המילואים שיזמו הפקולטות לרפואה. במסגרת מתווה זה התקבלו בשנת תשפ"ה 75 סטודנטים נוספים, המהווים 10.7% מכלל המתקבלים באותה שנה.
המתווה נועד במקור לסייע לסטודנטים ישראלים שלמדו רפואה בחו"ל אך חזרו ארצה לצורך שירות מילואים בצו 8. בנוסף לאותם משרתים מחו"ל החליטו דיקאני הפקולטות לרפואה לקלוט מספר זהה של משרתים בצו 8 שנמצאו ברשימות ההמתנה לפקולטות בארץ.
על פי הנתונים, במסגרת מתווה המילואים המיוחד התקבלו בשנת תשפ"ד 61 סטודנטים לרפואה במסלול השש-שנתי. 54% מהם היו סטודנטים שלמדו בחו"ל ו-46% היו משרתי מילואים מרשימות ההמתנה המקומיות. הם נקלטו בשנים א' עד ד'. כמו כן, כ-20 סטודנטים מקבוצה זו נקלטו בשנים ה' ו-ו', כאשר בגלל שנת הלימודים המתקדמת הם יקבלו את התואר ברפואה ממוסד האם בחו"ל. בסך הכל, בכל המסלולים ושנות הלימוד, נקלטו 80 סטודנטים במסגרת המתווה בשנת תשפ"ד ו-110 בשנת תשפ"ה.
פרופ' שי אשכנזי, דיקן בית הספר לרפואה באוניברסיטת אריאל ויו"ר פורום דיקני הרפואה בישראל, מסר לדוקטורס אונלי כי לקראת שנת הלימודים תשפ"ו תוכנן מתווה חדש למשרתי מילואים ובני/ בנות זוגם. "כלקח מהשנה שעברה, השנה נעשתה היררכיה לפי משך שירות המילואים וזאת מבחינת אפשרות לגשת למועד בחינה מיוחד, אפשרות קבלה ללא בחינה ואף אפשרות להתקבל עם תנאי סף נמוכים יותר בלימודי התואר הראשון".
בבתי הספר לרפואה שייפתחו בשנה הבאה, קרי בית הספר לרפואה באוניברסיטת חיפה ובית הספר לרפואה במכון ויצמן, לא גובשה מדיניות הקלות בקבלה ללימודים. במכון ויצמן 40 סטודנטים ילמדו במלגה מלאה ובפקולטה לרפואה של אוניברסיטת חיפה, בה ילמדו 56 סטודנטים, תנאי הקבלה יהיו אחידים ולא יופעל פקטור מתקן לאף קבוצת אוכלוסיה ולאף מגדר והלימודים יהיו בשכר לימוד אוניברסיטאי.
בפקולטה לרפואה באוניברסיטת רייכמן שנפתחה השנה, עם 80 סטודנטים לרפואה, שכר הלימוד עומד על כ-90 אלף שקל לשנה והקלות בקבלה תהיינה רק למילואימניקים שעומדים בהגדרות מתווה המילואימניקים של פורום הדיקאנים לרפואה.
כפי שנראה, פתרון מערכתי לבעיית הייצוג החסר של אוכלוסיות מגוונות בלימודי הרפואה בישראל עדיין רחוק ממימוש, ועל מנת שיתקיים הוא דורש שינויים מבניים עמוקים במערכת ההשכלה הגבוהה.