ב-12 ביוני 2025 יתקיים במרכז הרפואי לגליל כנס נהריה ה-25 על רפואה ושואה. הכנס מהווה מפגש שנתי מסורתי של העוסקים בנושא: אנשי רפואה, סיעוד ומקצועות הבריאות, היסטוריונים, אתיקנים ועוד המתעניינים בנושא.
תחילתו של כנס זה היתה בשנת 2000, כאשר פרופ' שאול שאשא, אז מנהל בית החולים בנהריה, ארגן כנס בינלאומי בנושא היסטוריה של הנפרולוגיה. במסגרת אותו כנס הקדיש מושב אחד לנפרולוגיה בתקופת השואה, וכאשר החל ללמוד על נושא הרפואה בזמן השואה נפתח בפניו עולם שלם שלא הכיר. כך למד על גבורתם של רופאים בגטו ורשה שקיימו מערך רפואי מרשים בתנאי מחסור קיצוני ואף קיימו בית ספר לרפואה מחתרתי בו למדו כ-500 סטודנטים ובנוסף ביצעו את מחקר הרעב, פרי עבודתם של רופאים שהיו רעבים בעצמם ובו תיארו בפירוט את התהליכים שמתרחשים בהרעבה קיצונית כפי שהיתה בגטאות.
פרופ' שאשא התרשם עמוקות והחליט לקיים כנס שלם רק בנושא רפואה ושואה. הכנס הראשון שהתקיים בשנת 2001 זכה להתעניינות רבה וכך שנה אחרי שנה התקיימו כנסים אלה, שלא מכבר הפכו למסורת. שותפים קבועים וחשובים לכנס זה הם מוזיאון בית לוחמי הגטאות, המכללה האקדמית גליל מערבי - המסלול ללימודי שואה, הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בר אילן בצפת ו"קורות - שנתון ישראלי לתולדות הרפואה".
ממחקרים בנושא תחלואה מאוחרת של שורדי שואה התברר כי שורדי שואה הם בעלי סיכון מוגבר לתחלואה ייחודית כגון מחלות שלד, מחלות ממאירות ומחלות לב. הנושא הועלה בוועדת דורנר (2008), ועדת חקירה ממלכתית שבחנה את סיוע הממשלה לניצולי שואה
בכנסים הראשונים עיקר העיסוק היה במחקרים על רפואה בזמן השואה, פשעי רופאים נאצים מחד ורופאים יהודים וחסידי אומות עולם מאידך. כמו כן הוצגו מחקרים על תחלואה בתקופת השואה - מרעב, מחלות מידבקות כגון טיפוס ושחפת ועוד.
בהמשך הוצגו מחקרים בנושא תחלואה מאוחרת של שורדי שואה והתברר ממחקרים שבוצעו במקביל על ידי קבוצות מחקר שונות, כי שורדי שואה הם בעלי סיכון מוגבר לתחלואה ייחודית כגון מחלות שלד, מחלות ממאירות ומחלות לב. הנושא הועלה בוועדת דורנר (2008), ועדת חקירה ממלכתית שבחנה את סיוע הממשלה לניצולי שואה. הוועדה המליצה להכיר בתחלואה מאוחרת של שורדי שואה לתגמולים לפי "חוק נכי רדיפות הנאצים" ומינתה את ועדת שני, בראשות פרופ' מרדכי שני, אשר הכירה בזכאות לפיצוי בגין מחלות אלו בקרב שורדי שואה.
בכנסים הבאים נדונו השלכות בריאותיות על שורדי שואה שנולדו בתקופת השואה וההשלכות לדורות הבאים - העברה בין דורית של תחלואה הקשורה לחשיפה לתנאי השואה. מחקרים שונים בארץ ובעולם הצביעו על תחלואה ייחודית של מי שנולדו בתקופת השואה, כמו המחקר על חורף הרעב בארנהם, אשר מצא שיעור מוגבר של יתר לחץ דם בקרב צעירים שנולדו בתקופת הרעב בעקבות המצור על ארנהם במלחמת העולם השנייה. ממצאים דומים עלו במחקרים שבוצעו בארץ על שורדי שואה, בין השאר על ידי קבוצת חוקרים בהובלתו של פרופ' שאשא.
פרופ' שאול שאשא ז"ל. רופא וחוקר, יוזם ומייסד כנסי נהריה על רפואה ושואה, הותיר אחריו מורשת ומסורת
נושאים נוספים אשר נדונו היו נושאים אתיים וההשלכות לימינו. בתקופת הקורונה עלו נושאי הקצאת המשאבים הרפואיים לדיון בלשכת האתיקה של ההסתדרות הרפואית, נושא שהדהד את הדילמות האתיות הקיצוניות שעמדו בפני רופאים יהודים בגטאות.
ועדת המשימה של Lancet - רפואה, נאציזם והשואה
בשנת 2017 התקיים כנס נהריה על רפואה ושואה כחלק מכנס בינלאומי בשיתוף האקדמית גליל מערבי והושקה "הצהרת הגליל" אשר קראה ללמד רפואה ושואה בכל הפקולטות לרפואה בעולם.
כעבור מספר שנים הוקמה על ידי עורך ה-Lancet, ד"ר ריצ'רד הורטון, ועדת משימה של כתב העת הרפואי בנושא רפואה, נאציזם והשואה. בוועדה זו, אשר פעלה במשך שלוש שנים (2023-2021), השתתפו שבעה נציגים ישראלים, ובראשה עמד פרופ' שמואל רייס, ממובילי המחקר וההוראה בנושא רפואה ושואה בארץ וחבר הוועדה המארגנת של כנסי נהריה. הועדה הגישה את הדו"ח המסכם בנובמבר 2023, בסמוך לפרוץ מלחמת חרבות ברזל. לנציגים הישראלים בוועדה היה קשה להתעלם מהשלכות והקשרים של אז ועכשיו.
לימודי רפואה ושואה בפקולטות לרפואה הם מקור לדיונים אתיים הקשורים הן ל"צד האפל" של הרפואה בתקופת השואה והן לצד של רופאים יהודים ורופאים חסידי אומות עולם שהמשיכו לקיים מערך רפואי בגטאות
אחת מהמלצות הוועדה היתה לקיים קורס למורים המלמדים רפואה ושואה. קורס בינלאומי נפתח במועד הכרזת דו"ח הוועדה בוינה, בנובמבר 2023. במאי 2024 נפתח הקורס הישראלי, במועד קיום הכנס בנהריה באותה שנה. לקורס נרשמו כ-30 משתתפים, רובם אנשי צוות רפואי וסיעודי ממוסדות שונים בארץ. הקורס נפרש על פני שנה שלמה וכולל מפגשים אחת לחודש. בכנס הקרוב יתקיים מפגש הסיום של הקורס ובקרוב ייפתח קורס מורים נוסף במתכונת דומה.
מדוע חשוב ללמד על רפואה ושואה בפקולטות לרפואה? הנושא מהווה מקור לדיונים אתיים הקשורים הן ל"צד האפל" של הרפואה בתקופת השואה: חלקם של הרופאים באידאולוגיה הנאצית; תכנית 4T להמתת חולים ונכים; תכנית עיקורים בכפייה; תכנון והוצאה לפועל של הפתרון הסופי וביצוע ניסויים בעוולה, והן לצד השני, של רופאים יהודים ורופאים חסידי אומות עולם שהמשיכו לקיים מערך רפואי עבור קהילות הגטאות, שעמדו בפני דילמות קשות ובחרו לא פעם לטפל בחולים על פני להציל את עצמם. הלמידה והדיונים המתעוררים מהווה כלי לפיתוח זהות מקצועית רפואית, מעבר לחשיבות של הכרת ההיסטוריה במובן של "לעולם לא עוד".
מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל נוספו נדבכים נוספים לנושא. שאלת ההשוואה, והאם מותר או אפשר בכלל להשוות את תקופת השואה לאירועי השבעה באוקטובר נותרה פתוחה. בכל מקרה, האירועים העלו שאלות קשות לגבי ממשקים בין רפואה ומלחמה. בין השאר נדונו נושאים כמו טיפול בקורבנות, שימוש בממצאים רפואיים להוכחת פשעי מלחמה, טיפול בשבויים ותפקיד הצלב האדום באזורי לחימה.
פרופ' שאול שאשא הלך מאיתנו בנובמבר 2021 והותיר אחריו מורשת ומסורת. כנסי נהריה על רפואה ושואה ממשיכים להתקיים אחת לשנה סמוך ליום השואה ונקראים על שמו.
הכנס הקרוב יתקיים ב-12 ביוני 2025 ויועלו בו נושאים מרתקים ומחדשים, כולל חשיפת יומנים של רופאים שעבדו בגטאות וגם נושאים הקשורים להווה, כגון גביית עדויות משורדי שבעה באוקטובר לפי תורתו של פרופ' לאוב. לרישום לכנס – ליחצו כאן.
הכותבת ד"ר הדס שאשא לבסקי היא מנהלת היחידה לנפרולוגיה ילדים במרכז הרפואי לגליל, יו"ר החוג לרפואת ילדים ורכזת קורס רפואה ושואה בפקולטה לרפואה של בר אילן בצפת ויו"ר הוועדה המארגנת של כנס נהריה על רפואה ושואה ע"ש פרופ' שאול שאשא
מקורות:
עשרים שנים לכנסי נהריה על רפואה ושואה. שאול שאשא. הרפואה, כרך 159 חוב' 4, אפריל 2020
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
