חדשות

ביקורת של איגוד רופאי בריאות הציבור על תכנית תמ"א-41 לתכנון מתקני אנרגיה

בנייר עמדה שהגיש האיגוד למועצה הארצית לתכנון ובנייה נטען כי בתכנית הארצית אין התייחסות מספקת להשפעת מתקני ייצור האנרגיה על בריאות הציבור

מגדל התחנה הסולארית באשלים. "ניסיון לאתר את ההיתר שקיבל המתקן באתר המשרד להגנת הסביבה - לא צלח". צילום: מרים אליסטר/ פלאש 90

איגוד רופאי בריאות הציבור בהסתדרות הרפואית הכין נייר עמדה מפורט בכל הנוגע להיבטים הבריאותיים הנוגעים להצבת מתקנים לייצור אנרגיה. המסמך הוגש למועצה הארצית לתכנון ובנייה במסגרת דיון בתמ"א-41.

בדיון שנערך היום (ד') במועצה הארצית לתכנון ובנייה במסגרת דיון בתכנית המתאר הארצית לתשתיות משק האנרגיה, נדחתה הצעת משרד הבריאות לחייב בחינת השלכות התכנית על בריאות הציבור, טרם קבלת החלטות.  הארגונים החברתיים, הרווחה והשלטון המקומי תמכו בהצעה.

איגוד רופאי בריאות הציבור של ההסתדרות הרפואית הגיש למועצה נייר עמדה מפורט המתריע כי היעדר בחינת ההשלכות האפשריות של פגיעה בבריאות הציבור ממתקני אנרגיה, טרם קבלת ההחלטות, מסכן את בריאות הציבור בישראל ופוגע ביכולת של מוסדות התכנון לשקול את כלל השיקולים הרלוונטים בעת החלטות על ייצור אנרגיה.

לקביעת תכניות במשק האנרגיה השפעה קריטית על בריאות הציבור כיוון שלמתקני אנרגיה יכולים לגרום לזיהום אוויר, מים וקרקע ולהשפיע בצורה שונה על אוכלוסיות שונות, במיוחד אוכלוסיות מוחלשות. בנוסף, במקרי אסונות, לא רק של תחנות כוח גרעיניות, תיתכן השפעה קטסטרופלית על בריאות האוכלוסיה.

בהמשך לדיון קראו ראשי האיגוד לוועדות המחוזיות לתכנון ובנייה "לראות את האנשים שיושפעו ממתקני האנרגיה ויתמכו בבחינת ההשפעות הבריאותיות. לתסקירי השפעה על הסביבה חשיבות רבה אך הם אינם נותנים את המענה הנדרש להגנה על בריאות הציבור. חשובה הראייה הכוללנית ושיתוף הפעולה בין תחומי בריאות, חברה, סביבה וכלכלה". עוד קראו לציבור לפנות לוועדה הארצית לתכנון ולבנייה ולדרוש דיון חוזר בהצעת משרד הבריאות, "שחיונית לחיים של כולנו".

תמ"א 41 היא תכנית מתאר ארצית כוללנית לתשתיות משק האנרגיה, שבה מובאים העקרונות התכנוניים של תשתיות האנרגיה לרבות מערך החשמל, הגז טבעי, תזקיקי הדלק והגפ"מ.

במסמך שעליו חתומים ראשי האיגוד ד"ר חגי לוין (יו"ר), ד"ר ערן קופל (מזכיר), ד"ר איריס רסולי (גזברית) וחברי הוועד פרופ' נדב דוידוביץ, ד"ר מיכל ברומברג וד"ר מאיה לוונטר-רוברטס, הודגש שלצד התמיכה בהעדפת מתקני אנרגיה מתחדשת על פני מתקנים ממקורות לא מתחדשים, כמו שימוש בדלקים מאובנים הפולטים חלקיקים נשימתיים מזיקים, יש צורך בבחינה מראש של ההשפעות השליליות האפשריות מבחינה בריאותית המתלוות לבניית מתקני אנרגיה במקומות לא נכונים: הערכת דרכי החשיפה העיקריות של האוכלוסיה לכל מזהם ולכלל המזהמים יחד; פירוט המשמעות בהשפעה הכמותית על תחלואה ותמותה של בני אדם; התייחסות  גם לבריאות נפשית, פיזית וחברתית; השפעה על נגישות לתעסוקה ולשירותי בריאות, חינוך ורווחה; על תעסוקה הכרוכה בחשיפות לזיהום סביבתי, על דיור, והשפעה על אפשרות לבצע פעילות גופנית.

כמו כן מבקשים באיגוד רופאי בריאות הציבור לבחון את ההשפעה הבריאותית על אוכלוסיות שונות, בדגש על אוכלוסיות במצב חברתי כלכלי נמוך, אוכלוסיות מודרות, אוכלוסיות בסיכון (נשים בהריון, ילדים, קשישים), וכן זיהוי מבנים המאכלסים אוכלוסיה רגישה כגון בבתי חולים ובמוסדות חינוך.

במסמך הודגש כי איגוד רופאי בריאות הציבור רואה בזמינות מקורות אנרגיה חשיבות רבה לבריאות הציבור ולצמצום פערים בבריאות. "במדינת ישראל, הצפויה לגידול אוכלוסיה משמעותי בעשורים הקרובים, קיימת חשיבות רבה להסדרת משק האנרגיה ולהבטחת אספקת אנרגיה לתושבי ישראל".

עם זאת מצא האיגוד כי בדברי ההסבר לתכנית תמ"א 41 אין התייחסות מספקת להשפעת מתקן לייצור אנרגיה על בריאות הציבור ולכן ראוי שנושאי הבריאות יובאו בחשבון על ידי מוסדות התכנון בבואם לקבל החלטות על תכניות ייצור אנרגיה.

"העניין הבריאותי המרכזי בתכנית המתאר הוא ההשפעות השליליות של תחנות הכוח המפיקות חשמל מדלק מאובנים", ציינו באיגוד. "זיהום אוויר, מים וקרקע והשפעות נוספות של תחנות כוח הם בעלי השפעות שליליות רבות על הבריאות. בנוסף, מתקני אנרגיה עלולים להשפיע על בריאות הציבור במקרים של אסונות או אירועים חריגים, גם אם הם נדירים, או אפילו רק במקרה של חשש מאסונות הגורם לחרדה ולשינוי בהתנהגות הציבור. בכך למשק האנרגיה השפעה מכרעת על תחלואה ותמותה".

עוד ציינו כי המיקום והפיזור של תחנות כוח גדולות וקטנות הפועלות על פחם, נפט או גז עלול להיות בעל השפעה שלילית משמעותית על הבריאות. "בטיוטת התכנית הנוכחית", הדגישו, "אין בחינה של ההשפעות הצפויות על הבריאות ולא ברור אם הובאו בחשבון שיקולי בריאות בקידום מתקנים קטנים הסמוכים ליישובים".

לדברי ראשי האיגוד, "תכנון ומיקום נכונים של מתקני אנרגיה מתחדשת יכולים למזער את הנזקים. למשל: התכנון והמיקום של מגדל התחנה הסולארית באשלים גורמים למטרד סנוור לנוסעים בכביש 40 ולתושבי האזור ובמקרה של טורבינות רוח, הריצוד והרעש עלולים להוות מטרד הפוגע בבריאות הנפש; באיכות החיים ובאיכות השינה. שיקולים אלה חשובים במיוחד במדינה צפופה כמו ישראל שבה קיים סיכוי רב שהמתקנים ימוקמו בסמוך ליישובים".

במסמך שהוכן על ידי איגוד רופאי בריאות הציבור יש קריאה למועצה הארצית לתכנון ובנייה לכלול בתמ"א 41 סעיף המחייב עריכת תסקיר בדבר ההשפעה על הבריאות של המתקנים בדומה לתסקיר בדבר ההשפעה שלהם על הסביבה, "וזאת כדי לבחון את ההשלכות האפשריות של פגיעה בבריאות הציבור טרם והצגתן בפני מוסד התכנון הרלוונטי ובטרם קבלת החלטה בתכנית".

עוד מציע האיגוד לבחון חלופות שונות ולנתק את הקשר בין יזם פרויקט להקמת מתקן לייצור אנרגיה ממקורות מתחדשים לבין עורך ומבצע התסקיר, "כך שהמדינה תבחר את הגורם שיערוך את התסקיר, בין אם במימון המדינה ובין אם במימון היזם, וזאת על מנת להפחית ניגוד עניינים בקשר שבין היזם ועורך התסקיר".

האיגוד קורא להכנת התסקיר בשקיפות ותוך שיתוף הציבור ומעורבות התושבים באזור שבסמוך ליישובם ייבנה או יוצב המתקן וכן בשיתוף אנשי מקצוע בעיצוב המדיניות ובקבלת ההחלטות כאשר יובאו בחשבון היבטים בריאותיים, חברתיים, סביבתיים וכלכליים.

נושאים קשורים:  תמ"א-41,  בריאות הציבור,  מתקני אנרגיה,  זיהום סביבתי,  קרינה,  משק האנרגיה,  חדשות,  ד"ר חגי לוין,  פרופ' נדב דוידוביץ',  ד"ר מיכל ברומברג,  ד"ר מאיה לוונטר-רוברטס
תגובות
אנונימי/ת
05.09.2019, 23:04

הזוי שלא חשבו לערב את בריאות הציבור בכך, אבל בעצם- גם צפוי . חלם. אל תוותרו.