ECOICO LIVE

בלוג חי: סיקור בלעדי בדוקטורס אונלי מכנס ההשמנה ה-ECOICO

מערכת דוקטורס אונלי בסיקור בלעדי לאורך כל ימי הכינוס - בלוג חי עם דיווחים ופרשנויות מאת רופאים ישראלים שישתתפו בכנס | הסיקור בתמיכת נובו נורדיסק

עדכונים

ECOICO LIVE : תכנית מספר 2 לסיקור הכנס
ECOICO LIVE : תכנית מספר 1 לסיקור הכנס
יום שישי, 14:21
לימור בן חיים

הרצאה יפה של פרופ אולדפילד מאונ מונאש באוסטרליה. על מנגנונים הקשורים לירידה במשקל בניתוח VGB במודלים של עכברים. נמצא הבדל בירידה במשקל בין עכברים שעברו VGB לבין אילו שצרכו צריכה קלורית זהה pair fed. כלומר שיש השפעה על ההוצאה האנרגטית כנראה בעליה בתרמוגנזה. נצפתה עליה ברקמת השומן החום וכן בפעילות שלו. יתכן גם הפיכה של שומן לבן לשומן בייג'. כאשר הרחיקו את השומן החום מהחיה ישי ירידה של 50% בשיעור הירידה במשקל. בדקו גם את הקשר בין המעי למוח. המתווך הוא כנראה הוגוס באמעצות וזורצפטורים. הדבקה בוירוס הרפס הראתה צביעה המקשרת בין גדם הקיבה וכן הדואנדנום למוח. כמו כן נצפתה באמעצות הדבקה בוירוס נוסף קשר בין המוח בהמשך לרקמת השומן הלבן שיתכן שמשפיע על הפיכתו לשומן ב'ג'.

יום שישי, 14:25
ד"ר דרור דיקר (בתגובה ללימור בן חיים מעלה)

הבעיה היא שהאדם הוא מודל ממש גרוע לעכבר😂

יום שישי, 13:29
ד"ר מאיה איש שלום (בתגובה לד"ר דיקר)

בדיוק מה שכתבתי גם…ולא מסתדר עם הירידה בree בעקבות נתוח בריאטרי. אנח שאלתי ולא היתה לו תשובה לעניין

יום שישי, 13:48
לימור בן חיים

מחקר שבדק האם נתן לחזות על פי צריכה קלורית או של רכיבי התזונה את ההצלחה של הטיפול בלירגלוטייד 3. לצערו לא נתנו לו לדבר רק את הסיכום . הסיכום שלו שלא נמצא גורם מנבא הצלחה הקשור לצריכה קלורית או של רכיבי תזונה מסויימים. הגורם המנבא היחיד הינו התגובה הגליקמית כפי שנמדד על ידי הביומרקר glicentin

יום שישי, 13:34
לימור בן חיים

Gelesis 100 טיפול חדש לטיפול בהשמנה שאושר בארה"ב
זהו הידרו גיל (צלולוז + חומצה ציטרית) מסוגל לספוח על פי 100 ממשקלו ויוצר מטריס תלת מימדי (3D) השונה מפעילות של סיבים אחרים. הוא נוזלי ועובר בקלות במערכת העיכול.
צריכה שלו גורמת לתחושת שובע – נתן להשוות אותה לאכילה של ראש חסה לפני כל ארוחה.
מחקר GLOW אנשים עם עודף משקל והשמנה . ירדו מעל 3% ממשקלם ב- 8 שבועות. 26% ירדו 14%
לפי הגדרות FDA לטיפול להשמנה יש אישור להגדרה של DEVICE שכן אינו נספג
התוויה לפי FDA ל BMI 25-40. מתאים לשמירה על משקל לאחר ירידה כמו כן במצבים של BMI לא גבוה עם תחלואה כמו יתר לחץ דם.

יום שישי, 13:18
לירון אופק דוד

במושב מעניין על פלטפורמות טכנולוגיות הציגו מהמרכז הרפואי האוניברסיטאי בהלסינקי פתרון של פלטפורמה ממומנת על ידי הקהילה (עם הפנית רופא) להתמודד על שיעורים גבוהים של עודף משקל והשמנה והבנה כי בטיפול שמרני פנים אל פנים הם יוכלו להגיע למיעוט קטן מאוד מהנזקקים לזה. הפלטפורמה הטכנולוגית מחולקת לשני ערוצים, האחד עבור אנשים שעברו ניתוח בריאטרי והשני עבור אנשים שמעוניינים לרדת במשקל ושלא עברו ניתוח. הפלטפורמה כוללת את כל האלמנטים החשובים בשינוי הרגלים-חשיבה-ומשקל = תזונה, בריאות כוללת, שינה, מיינדפולנס וטכניקות מנטליות להתמודדות עם התהליך ובכלל, ופעילות גופנית. התכנית נמשכת שנה וכוללת קטעי וידאו, מפגשים קבוצתיים, אפשרות ליומן פוטוגרפי וצ'אט משותף. מרבית האנשים הנרשמים לתכנית הם בעלי BMI ממוצע של 40, וממוצע הירידה במשקל לאחר שנה עומד על 4.6%, עם 43% מהמשתתפים שהשיגו ירידה של למעלה מ – 5%. על ידי machine learning הם חילקו את המשתתפים ל 5 clusters לפי שיעורי הירידה והראו שיעורי drop out יחסית נמוכים במרבית הקלסטרים, כשצפוי הגבוה ביותר (39%) היה בקבוצה שלא ירדה במשקל. הם הציגו גם כמובן את התועלת הכלכלית בהתערבות כזו.
הערה אישית: יש כל כך הרבה פלטפורמות כאלה ואחרות כיום שאינן נגישות להרבה מאוד מהאנשים הגרים בישראל בשל העדר שליטה מספקת באנגלית, חסרון שמקבל משנה תוקף בקרב אוכלוסיות עם רקע סוציאוקונומי מורכב שצריכות אותם אולי יותר מכל. בהחלט צריך לקדם פלטפורמות כאלו מבוקרות ומקצועיות וכוללניות ונגישות בעברית.

יום שישי, 13:17
ד"ר בתיה קורנבוים

סיכום הרצאה מעניינת מאתמול..מתוך המושב "האם כל הקלוריות שוות"..חשוב להזכיר שאנשים שונים מגיבים שונה לאותה דיאטה. לקחו תוצאות של מחקר ישן שהראה כי הירידה במשקל היתה זהה בדיאטה דלת פחמימות או דלת שומן אבל באותו גרעון קלורי. אבל אחרי שעשו אנליזה נוספת של הנתונים לפי תת קבוצות ראו שהסוכרתיים במחקר ירדו 2 קג יותר על הדיאטה דלת פחמימות..לעומת הנורמוגליקמים שירדו קצת יותר טוב בדיאטה דלת שומן..מסקנה; לאנשים סוכרתיים החיים עם השמנה עדיפה דיאטה דלת פחמימות, הם דיווחו על יותר תחושת שובע והיתה יותר הפחתה בשומן הכבדי אצלם. מה שמביא אותנו לדבר על טרום סוכרתיים ועל IR.אצלם יש תפקיד סופר חשוב לסיבים בתזונה. ובהקשר של עליה חוזרת במשקל; למי שהיו נורמוגליקמים סוג הדיאטה לא היה חשוב אבל לטרום סוכרתיים היתה הצלחה גדולה יותר בתפריט low glycemic high fiber..סיפור חשיבות הסיבים מקבל טוויסט בעלילה כשבודקים את המיקרוביוטה..מי שהתמזל מזלו ויש לו prevocella יורד יותר במשקל בתפריט עתיר סיבים..המיקרוביוטה מכתיבה את התגובתיות לדיאטה עתירת סיבים..למה IR כל כך חשוב? אם אתה IR בגוף אתה מפתח IR במוח ואז כמות הסוכר שנספגת במוח פוחתת וכתוצאה מושפעים יותר מהורמוני שובע ורעב.

יום שישי, 13:12
לירון אופק דוד

שימוש ב CGM יכול להיות יעל באיתור היפוגליקמיות לאחר ניתוחים בריאטריים כי העקומה שלהם לא דומה כביכול לאנשים ללא ניתוח, וערכי הייחוס שונים, כמו למשל פיק גליקמי שאיננו בהכרח לאחר שעתיים מהארוחה. מחקר חתך שעקב אחרי נשים וגברים אחרי ניתוח RYGB שהשתמשו ב CGM למשך 5-7 ימים מצא שעליה חזרה במשקל נמצאה בקשר ישיר עם HOMA-IR, ובקשר שלילי עם ארועי היפוגליקמיה. אנשים שהיו יותר יציבים במשקל הציגו משך זמן הגעה קצר יותר לפיק הגליקמי לאחר ארוחה.

יום שישי, 13:00
ד"ר דרור דיקר

מחקר הבודק אדפטציה מטבולית 5 שנים לאחר נתוח שרוול.
האדפטציה המטבולית נמשכה לאחר 5 שנים. אולם פחותה מהשנה הראשונה לאחר הניתוח
קיימת שונות רבה בין הנבדקים. שונות זו תלויה במטבוליזם הסוכר. אדפטציה מטבולית נמצאה גם קשורה לכמות הפחתת משקל אולם לא לעליה מחודשת במשקל.
הערה אישית. מחקר חשוב אולם תורם לחוסר הבהירות של קיום או אי קיום אדפטציה זו והמשמעות שלה בעליה מחודשת במשקל.

יום שישי,13:01
יפית קסלר

Applying diabetes and obesity research in a real-world setting: designing and implementing a complex multidisciplinary obesity intervention
תכנית מובנית לירידה במשקל בליויי צוות רב מקצועי בלונדון. החוקר מציין שבמחקרים להתערבויות לירידה במשקל יש בדר"כ כ 50% דרופ אאוט. לקחו בתכנית אנשים עם BMI 40 ומעלה או 35 ומעלה עם סוכרת סוג 2. היו 2 התערבויות: ביקורת (טיפול סטנדרטי) פ"ג + דיאטה + פסיכולוג. התערבות: תחליפי ארוחות למשך 12 שבועות ואח"כ חזרה לאוכל 6 שבועות, בנוסף לפ"ג. משתתפים כרגע בתכנית 1575 אנשים, 77% נשים, מחצית לבנים, טווח גילאים 18-82 גיל ממוצע 48, BMI ממוצע 44.6, 42% עם דיכאון או חרדה. 653 הגיעו למעקב 6 חודשים. שליש בחרו בתכנית של תחליפי המזון והם ירדו בממוצע 15.6 ק"ג (+\- 13.9) לעומת 2.5 ק"ג ירידה בקב' הביקורת. החוקרים מציינים שהמטופלים בקב' תחליפי המזון התקשו להימנע מאוכל רגיל. כמו כן יש דאגה שזה יעודד הפרעות אכילה כמו בינג' – 4% (9 משתתפים) דיווחו על אירועי בינג' במהלך התכנית לראשונה בחייהם.

יום שישי, 12:15
ד"ר דרור דיקר

מחקר הבודק את ההשפעה של הורמוני המעי על ההצלחה לשמר את הפחתת המשקל לאחר ניתוח מעקף קיבה. כישלון נחשב עליה ביותר מ 50% מהפחתת משקל. מחקרים קודמים הדגימו כי רמות הורמוני המעי היו נמוכות יותר באלו שהעלו במשקל. בעיקר על חשבון צריכה מוגברת של אוכל. במחקר הנכדלים הוגדרו כאלו שלא הפחיתו כ 50% מעודף המשקל לאחר שנתיים.
נבדקו 20 נשים מצליחות ו 20 נשים שלא הצליחו לשמר הפחתת משקל
לא נמצא הבדל בין רמות GLP1 PYY בין המצליחות לאלו שלא.
לעומת זאת מתן אוקטראוטייד (  אנאלוג לסומטוסטטין, מפחית הפרשה של אינקרטינים) הצליח לדכא אכילה רק אצל אלו שהצליחו לשמר.
המסקנה: אלו שלא מצליחים לשמר הפחתת משקל מפרישים אותה כמות הורמוני מעי בהשוואה לאלו שמצליחים. יחד עם זאת האפקט על מניעת אכילה לאחר הניתוח אינו תקין בהשוואה לאלו שמשמרות הפחתת משקל.
הערה שלי: יתכן שהשפעה מרכזית של הורמוני המעי הללו מופחתת בשל סיבות שאינן ידועות לנו עדיין. אולי הפרעה גנטית?

יום שישי, 12:01
לירון אופק דוד

מחקר על השפעת פעילות גופנית ותוספת חלבון על מסת השריר לאחר ניתוח בריאטרי RYGB שלרוב מביא לירידה של 58% במסת השומן ו – 40% ממסת בגוף הרזה. במטה אנליזה שבדקה השפעה של פעילות גופנית על שיעור איבוד מסת השריר אחרי ניתוחים בריאטריים לא מצאו השפעה כלשהי, אך אף מחקר לא בדק את צריכת החלבון בתזונה במקביל לפעילות הגופנית. לכן בדקו האם שמירה על צריכת חלבון יכולה לסייע? RCT עם 76 נשים שעברו ניתוח RYGB ונרשמו לאחת משלוש קבוצות – תוספת של חלבון 48 גרם ממקור של WHEY באבקה, תוספת של חלבון והתעמלות כח, וקבוצת ביקורת – במשך 6 חודשים, ובדקו אותם מיד אחרי תקופת ההתערבות ואחרי 5 שנים. ראשית מצאו כי גם עם תוספת של החלבון הנחקרות לא הגיעו לצריכה המומלצת לשימור מסת שריר של 1 גרם/ק"ג, (מה זה אומר על מרבית המטופלים שלנו בקליניקה שמתקשים מאוד להגיע להמלצות החלבון בתזונה בלבד ללא תוספים).. אחרי 6 חודשים מצאו כי בכל הקבוצות היתה ירידה במסת השריר אך בקבוצה שעשתה אימוני כח ונטלה תוספת של חלבון היתה עליה בחוזק השריר ללא קשר למסה, אך האפקט לא נשמר במעקב של 5 חודשים.

יום שישי, 11:58
ד"ר דרור דיקר

מחקר
מתן קאנאגליפלוזין לאחר ניתוח מעקף קיבה למניעת היפוגליצמיה. הטיפול בקאנא הפחית את רמת פיק הסוכר לאחר ארוחת נסיון אבל השאיר את רמת הסוכר גבוה מהביקורת בסוף תבחין הארוחה. רמת האינסולין היתה נמוכה ורמת הגלוקגון היתה גבוה מהקונטרול.
מתן לירגלוטייד 1.2 מ״ג בחולים אלו הפחית את רמת הסוכר אולם בסוף התבחין לא היה הבדל ברמת הסוכר בהשוואה לקונטרול. רמת האינסולין היתה נמוכה יותר.
לאור זאת המציגה דיווחה כי היא משתמשת בקאנאגליפלוזין למניעת ארועי היפוגליצמיה לאחר ניתוח מעקף.

יום שישי, 11:53
יפית קסלר

פעילות גופנית ושמירה על המשקל: פ"ג מסייעת לשמירה על מסת גוף רזה במהלך ירידה במשקל ולמנוע תחלואה. השאלה מה תפקידה בשמירה על המשקל? מחקרים תצפיתיים הראו קשר בין ביצוע פ"ג לשמירה על המשקל. הבעיה היא שאין הרבה מחקרי RCT, ובמטא אנליזות לא נמצאה השפעה משמעותית של פ"ג בשמירה על המשקל בהשוואה להיעדר פ"ג.
יש לכך כמה סיבות אפשריות: צריך לזכור את השונות האינדיבידואלית, את הקושי בהיענות לתכנית אימון (יתכן וההיענות לתכנית הספורט במחקרים לא מספיק מלאה), ואת עניין הפיצוי באמצעות יותר זמן מנוחה ועליה בצריכה הקלורית לאחר האימונים.
ההמלצות הן 200-300 דק' פ"ג לשבוע כדי לשמר ירידה במשקל, וככל שעושים יותר זה טוב יותר. זה לעומת ההמלצות לאוכלוסיה הכללית שהן 150 דק' בשבוע של פ"ג מתונה. כלומר כדי לשמור על המשקל אחרי הרזיה צריך להתאמן יותר.
טיפול תרופתי: במחקרי תרופות רואים תגובה שונה של מטופלים מבחינת ירידה במשקל לאותו טיפול ומינון (אותו הדבר כנראה קיים גם בניתוחים בריאטרים). הפיזיולוגיה הרגילה היא שאחרי זמן מסוים של ירידה במשקל בטיפול תרופתי (וגם לאחר דיאטה) יש עליה חוזרת, אבל כשמפסיקים את הטיפול התרופתי העליה הרבה יותר גדולה בהשוואה לאלו שהמשיכו לקחת אותו. זה מאפיין את הטיפול במחלה כרונית – כשמפסיקים טיפול יש הרעה בערכים. לכן גם כשנפסקת הירידה במשקל עדיף להמשיך עם הטיפול התרופתי לירידה במשקל, וזו גם הסיבה שהטיפול הוא כרוני. זה מסר שחשוב להעביר למטופלים שלנו!

מושב מצוין בהנחיית דר דיקר על תחזוקת משקל כמטרה טיפולית..קארל לה רואו דיבר על הרעב שמתגבר בתגובה לירידה במשקל ולכן אי אפשר לתחזק ירידה לאורך זמן..צריך לדבר על העליה כבעיה רק אם מישהו עולה למרות שמקבל טיפול..מי שהפסיק טיפול ועולה זה צפוי שיקרה..לכן חייבים לחשוב על טיפול תרופתי למניעת עלייה במשקל..הוא הדגים את הבעייתיות עי הגרף שמראה כי איש שחי עם השמנה צריך יותר אוכל כדי לשבוע מאיש במשקל תקין אבל מי שירד במשקל עי הגבלה קלורית צריך יותר אוכל משניהם. צריך למצוא דרך להזיז את העקומה שמאלה. כדי שמי שירד במשקל לא יהיה יותר רעב.

יום שישי, 11:00
ד"ר רקפת בכרך

מושב מצויין על עלייה חוזרת במשקל לאחר ניתוח בריאטרי.
עדיין יש ויכוח על ההגדרה. כמה אחוזים מהירידה, האם להחשיב ירידה באיכות חיים או חזרה של סיבוכים נלווים
גם הכירורג הברזילאי- ריקרדו אמר שהדרך הטובה ביוצר היא טיפול תרופתי אופטימלי שכולל glp1 כהשלמה לניתוח.
מה שדרור כתב מיה כבר העלתה על העצב מצויין
היתה גם מטופלת שנתנה כמה הערות ודיברה על האשמה עצמית תחושת הכישלון והבושה מול הרופא או הצוות המטפל
היא ביקשה שלפני ניתוח בריאטרי תעשה הכנה על כך שמתחילה עלייה אחרי כשנתיים בממוצע. לא להרגיש רגשות אשם ולהסתגר אלא לפנות לרופא
כמו כן אמרה שהרבה מאוד מהרופאים אינם מודעים כלל לאפשרות של טיפול ב glp1 אחרי ניתוח בריאטרי.

יום שישי, 10:30
ד"ר מאיה איש שלום

הרצאה מעולה של דר' דיקר לגבי המקום של טפול תרופתי בWEIGHT REGAIN אחרי נתוח בריאטרי. יש מספר עבודות רובן רטוקספקטיביות ולא גדולות. אך הוכיחו יעילות של טפולים תרופתיים שונים יותר במטופלים אחרי מעקף קיבה אך גם במטופלים אחרי שרוול קיבה. דר' דיקר הראה שרמות GLP1 אחרי נתוחים בריאטרים עולות לאחר האוכל, אך בבסיס הן נמוכות בדומה לאנשים עם עודף משקל שלא עברו נתוח בריאטרי. הוא הציע מנגנון בזל בולוס במתן של לירגלוטייד אחרי נתוח בריאטרי. דהיינו הנתוח מביא לעליה בGLP1 לאחר האוכל (זה הבולוס) והלרגלוטייד מהווה "בזל" GLP1. דר' דיקר הראה השפעה מטיבה אנטידלקתית על רקמת שומן IN VITRO, ממנותחים בריאטרים.

יום שישי, 09:57
ד"ר מיכל כשר מירון

בסיום יום האתמול:
סמינר מעניין על מעורבות ענקי תעשיית המזון והשפעתם על חקיקה בתחום שיווק המזון:

יש ואריביליות רבה במתרחש בזירה בין  המדינות השונות.
USA  –   מי שעמד בראש  תחום ה תזונה ב CDC עד שנת 2012, William Deitz, דיבר על הקושי הרב לקדם חקיקה בקונגרס בשנים שבהן כיהן כיון שתעשיית המזון באותה שנים שמה רגלים. הדגים זאת על 2 יוזמות עיקריות – למשל:
1) יוזמה להגביל פרסום מזונות לילדים – על דרך החיוב – כלומר שניתן לפרסם לילדים רק מזונות שעומדים בקריטריונים של מזון בריא. חברות המזון טענו אז שלגישה זו אין בסיס מדעי או הוכחה שימנע השמנה, ודרשו מה CDC שלא להגיש את הדוח לקונגרס.
במקום זאת חברות המזון יצאו עם קריטריונים משלהם למה נחשב מזון בריא, הגבלה שלהם את עצמם "מרצון" – וכך שווקו מוצרים לא בריאים בתואנה שיש בהם קורטוב ויטמין C או מועשר סידן…
2) בנוסף – היה נסיון של הצוות משרד HHS USDA שכותב את ההנחיות לתזונה בריאה בדוח של 2015, לשלב כוחות עם הגופים האקולוגיים, כך שהמלצות לתזונה יהיו קשורות גם לקיימות sustainabiliy. כלומר ביקשו להתייחס בהמלצותיהם למזונות שאין בהם פגיעה אקולוגית – כגון תעשיית בקר ושחרור מתאן, גידולים ב MIDWESERN STATES   לדוגמה מינסוטה – חוות חלקאיות עם הזרמה לא מבוקר של FERTILIZERS (תירס, חיטה, סויה) לתוך נהר המיסיספי שגרם ל DEAD ZONE ענקי באזור מפרץ ניו מקסיקו….
יוזמה הזו נעצרה שוב על ידי גורמי המזון שאין זה המנדט של משרד HHS USDA , משרד הבריאות והחקלאות, לערב שיקולים כאלה בהמלצותיו.
הנציג ממקסיקו:  נציגים של חברת המזון יושבים ממש בתוך ועדות של הגוף המחוקק במקסיקו כשדנים בחקיקה שמטרתה להגביל את הפרסום של מזונות לא בריאים לילדים, או סימון מוצרים. על אף ניגוד עניינים ברור.
בנוסף ארגוני הבריאות עצמם במדינות מסויימת משפיעים על רשימת המוצרים המומלצים לקהילות חולים מוסימות אפילו שהדבר נוגד את האנטרס של אותם קבוצות מטופלים, ומתקיים ניגוד עניינים.
William Dietz הדגיש שכדי לקדם אגנדה של צריכת מזון בריא  – על ארגוני הבריאות המנסים  ליצור קואליציה עם ארגונים אחרים בעלי מטרות משיקות, למשל ארגוני איכות סביבה. – כדי לחזק את הכוח לעשות שינוי בקרב מקבלי ההחלטות .
חשוב להסביר שהעובדה שאין שינוי בשיעור ההשמנה מאז החלת סימון מוצרים לא אומר שמדיניות סימון מוצרים איננה יעילה,  הנכון הוא להסביר לקובעי המדיניות שבאמצעות תהליכים כאלה מונעים את המגמה שהיתה בעליה עד כה(יש מטה אנליזות המוכיחות היעילות במדינות שונות ברחבי העולם) .  ואכן היוזמות הללו במדינות שונות הביאו להפחתה של צריכת מוצרים עתירי קלוריות, ובנוסף גרמה לשינוי בתכולת מוצרים משווקים – הכריחה את התעשיה לערוך שינויים ולהפחית תכולת מלח ושומן טרנס במזונות.
A Meta-Analysis of Food Labeling Effects on Consumer Diet Behaviors and Industry Practices Siyi Shangguan 2019

הערתי: בישראל לדאבוננו – היוזמה להגביל הפרסום לילדים בחקיקה נכשלה בניגוד להמלצה של ועדה שבדקה העניין מטעם משרד הבריאות. נשארה בידי התעשיה לפי "הגבלה עצמית" שהם מכילים על עצמם (בעיקר שטראוס אוסם) , חותמים וולונטרית לא לפרסם לילדים מתחת לגיל 12. כאשר היתה אז אמירה כללית של ליצמן בזמנו שאם לא ירסנו את עצמם תהיה "חקיקה בהמשך". https://www.themarker.com/consumer/.premium-1.7602951

יום שישי, 10:20
יפית קסלר

עוקבה מדרום אמריקה של 5.5 שנים שרוול ומעקף רגיל, במעקף מעל 25% ירידה מהמשקל הכולל כעבור 5.5 שנים, וכנ"ל במחקר עוקבה של 12 שנים.
במחקרי תרופות רואים תג' שונה של מטופלים מבחינת ירידה במשקל לאותו טיפול ומינון. אותו הדבר הוא בניתוחים בריאטרים. במחקר ה- לאבס מעקב של 7 שנים, אחוז ירידה מהמשקל היה 28.4%, אבל 50% יעלו עד 5% מהמשקל המינ' אחרי 5 שנים.
ישנה שונות בהגדרות של עליה חוזרת במשקל. האיגוד הברזילאי עשה הגדרות לעליה חוזרת מבוקרת ועליה חוזרת במשקל שאינה מבוקרת:
מבחינת תפיסת חשיבות התוצאות, נמצא שמטופלים מעריכים ירידה במשקל יותר מאיכות חיים או פתרון תחלואה נלווית

יום חמישי, 20:40
לימור בן חיים

האם שאלתם פעם אנשים עם השמנה איזה מזון הם רוצים לאכול?
התשובה פשוטה: אוכל
צריך להתמקד באוכל.
אנשים עם השמנה ניסו לרדת במשקל. הם יודעים שצריך לאוכל פחות ולזוז יותר – צריך להפסיק כבר להגיד להם את זה.
לא להגיד איזה מזון לאכול ואיזה מזון לא לאכול – הם יודעים את זה.
אנשים עם השמנה הרבה זמן מזהים אוכל כאוייב הגדול ביותר אך גם כידיד המנחם ביותר
צריך להיות מסוגל לאכול את האוכל בהנאה, ללמד איך מזון יכול לעזור, לאהוב אותך
לעודד התנהגות בריאה ולא ירידה במשקל
אם היה פשוט לאכול את המזון שנכון אז המצקוע שלנו היה קל
מדבריה של סולוויג מאיסנלד נציגה של ECPO

חמישי, 20:16
יפית קסלר

The role of food in the management of obesity – the patients perspective
אוכל לא צריך להיות רק קלוריות נכנסות / קלוריות נשרפות. אצל אנשים עם השמנה אוכל נתפס כאויב. לכן כ"כ חשוב להסביר מה כן יש באוכל ולא רק למה לא לאכול. המסר הוא שאוכל הוא לא האויב. יש 4 אלמנטים שצריך לתת עליהם את הדעת כשמטפלים בהשמנה: תזונה, פ"ג, שינה ושקט נפשי. השמנה היא לא מצב או התנהגות, אלא מחלה כרונית. תרבות הדיאטה עדיין מחפשת את הדרך הקלה ביותר לרדת במשקל, ומנסה לפשט את ההשמנה שהיא למעשה מורכבת מאוד.
עוד מסר חשוב: אכילה היא לא משחק – אין דבר כזה לרמות, לנצח או להפסיד, כשמדובר בצורך אנושי בסיסי.
המרצה היא מהקואליציה האירופאית לאנשים החיים עם השמנה ECPO.

חמישי, 19:58
ד"ר דן אויירו

מושב על סטיגמה בהשמנת יתר:
לילדים עם השמנת יתר סיכוי גבוה יותר ב63% לחוות הצקות. אולי לא מפתיע, אבל המספר מדגיש את הבעיה. הסטיגמה לגבי השמנת יתר מופיעה בכלל רבדי החברה.
יש עדויות רבות לכך שברמת האוכלוסיה היא מעלה תחלואה ותמותה. היא גורמת לאנשים שסובלים מהשמנת יתר לעשות Internalization של הסטיגמה דבר הגורר אמונה עצמית שמשהו ׳לא בסדר׳ בהם וזה מייצר תחושות כמו אשמה, בושה וכעס.

לדעתי, גישה פרואקטיבית שלנו, צריכה גם לטפל בסטיגמה. להסביר למטופלים את מהות הבעיה ולהציע להם סיוע.

יום חמישי, 18:45
ד"ר בתיה קורנבוים

המרשם של שארמה לניהול מחלת ההשמנה
1.תקשורת תרפוייטית.
2. חינוך המטופל באשר לאופי המחלה
3.בחירת מטרות התנהגותיות שהן ריאליות וניתנות ליישום.
4.מעקב עצמי.
4.משאבים של הקהילה ( והצוות המקצועי)
5.מעקב מתמשך

יום חמישי 18:42
ד"ר בתיה קורנבוים

בהרצאת הסטיגמה ניסו לבדוק איך נוצרו הסטיגמות ואיך משנים אותן..1.התפיסה שהשמנה נגרמת עי גורמים שניתנים לשליטה כלומר מי שחי עם השמנה לא מתנהג כמו שצריך..2.נטיה ואהדה לגוף דקיק בעולם המערבי ( הביאו דוגמא מהקריביים שם אנשים בעודף משקל מרוצים מגופם) 3.שמים את הפוקוס על משקל ולא על בריאות.איך משנים? הנרטיב של תאכל פחות תתעמל יותר צריך להתחלף לתאכל בריא תתעמל יותר.התפיסה של השמנה כמשהו רע גורמת לתפיסה של אנשים החיים עם השמנה כנטל על החברה..ממליצים לכל אחד לחשוב על בן משפחה/ חבר/ עמית שקרוב אליכם וחי עם השמנה.

יום חמישי 18:21
ד"ר מאיה איש שלום

בהקשר דומה (לפוסט של ד"ר כץ מטה): הרצאת פרס ברפואת הצבור שנתנה לC PIERNAS ומטרת העבודה היתה להפחית צריכה של שומן רווי ברכישה ONLINE מהסופר. היא תארה 2 מחקרים בראשון שמו במקום נמוך יותר ברשימה את המוצרים עתירים בשומן רווי וגם הצעה לשנוי למוצר עם פחות שומן רווי. בעבודה השניה המטופלים שיש להם כרטיס "חבר" שקשור לאותה רשת וסבלו מהיפרכולסטרולמיה, חולקו ל3 זרועות: 1. הראשונה מקבלים דוח של רמת השומנים שלהם בלבד . 2. המלצה לרכישת מוצרים עם פחות שומן רווי (ביחס לבחירות שהם בדדרכ עושים) יחד דוח של רמות הליפידים שלהם 3. דוח השומנים עם המלצה לרכישת מוצרים עם פחות שומן רווי (כלומר המלצה להחליף רכישה של מוצרים מסוימים באחרים) , בלווי יעוץ מהרופא המטפל. ב-2 המחקרים היה שנוי חיובי ברכישת מזון, פחות רכישה של מוצרים עם שומן רווי אך במחקר השני לא הגיע למשמעות סטטיסטית. העלות במחקר הראשון של רכישת מוצרים עם פחות שומן רווי לא היתה גבוהה יותר לעומת אלו שרכשו מזון עם יותר שומן רווי. מכאן נראה שאפשר לסייע לאנשים לשנות את המזון שרוכשים ONLINE בעזרת יעוץ או אפילו שנוי מקום המזון שפחות רצוי שירכש או הצעה להחליף במזון בריא יותר כשבוחרים את אותו מזון.

יום חמישי 1748
אופירה כץ שופן

שלום לכולם! אני שמחה לחלוק איתכם חלק מתוצאות ה NEKST – המחקר שלי במסגרת לימודי לPhD, שהצגתי היום בכנס, בחלק שהוקדש לשינוי סביבתי כמקדם אכילה בריאה. מצרפת את המאמר שפרסמנו לאחרונה ולאחריו תקציר בעברית. מוזמנים לקרוא, לשאול, להעיר ולהאיר.
קישור להורדת המחקר

יום חמישי 17:34
לימור בן חיים

The WPT James Award Lecture הרצאה של tim lobstein
רואה קשר בין כמות הפלסטיק המיוצרת / מושלכת כפסולת ובין מגמת ההשמנה (גרפים ומגמות זהות)
הקשר למשבשים אנדוריניים.
לכן לדעתו המאבק בהשמנה יעבור וצריך לעבור להיות מאבק לבריאות הסביבה למזון, מים וסביבה נקייה.
הוא מתאר שהמאבק בבריאות והשמנת ילדים החל אצלו בכעס ועבר לפעולה. וכן לדעתו יש לפעול לקריאה למומחים לעבור:
מתלונה להאשמה לפעולה . From blame to shame to action
קורא למומחים בבריאות הציבור להצטרף למאבק של הפעילים למען הסביבה כדי להחזיר את העולם לאיזון הקודם.
יש לשנות את הנרטיב שינוי ההגיון שיש בהון לעומת טיפול בהשמנה.
not to blame but to game.

אם נשווה את המגמות בין יוצר פלסטיק למגמות בהשמנה נראה חפיפה (כנראה גם למגמות אחרות – אך לדעתו זה מוסבר בהיבט האפידיולוגי והקליני יש משבשים אנדוקרינים)

יום חמישי 12:35
יפית קסלר

Weight related terminology: An exploratory study of emotional response and weight bias internalization
הטרמינולוגיה שמשתמשים בה בקרב אנשי מקצוע מתחום הבריאות כלפי מטופלים עם השמנה יכולה לגרום להטמעה של הסטיגמה. חשוב לבחור נכון את המילים כדי לייצר סביבה בטוחה שמפאשרת למטופל לדבר בחופשיות. יש שני מחקרים שמתייחסים לכך:
בסקר שבדק 2915 מבוגרים עם השמנה בדקו דירוג 22 מונחים הקשורים למשקל שבהם משתמשים אנשי מקצוע מתחום הבריאות ועד כמה המטופלים אוהבים\לא אוהבים את השימוש במושגים אלו. בדקו גם מה התגובה הרגשית שעלתה בהם בעקבות השימוש במושגים אלו (עצב, כעס, חשש, לא אכפת..), וסולם הטמעת סטיגמה ע"ר משקל.
המונחים שהמטופלים הכי פחות אהבו שמשתמשים בהם היו סופר אוביס, שמן, אקסטרא לארג', והרגש הכי נפוץ שעלה בהם זה עצב, אחריו גם כעס (לשימוש במילה שמן) \ גועל (לשימוש במונח אקסטרא לארג').
שני המונחים שהכי העדיפו הם משקל \ משקל לא בריא.
מסקנות: עדיף שאנשי המקצוע ידברו עם מטופלים במונחים נייטרלים (כמו משקל\משקל לא בריא ולא אקסטרא לארג') ו\או ישאלו את המטופל מה הנוסח המועדף עליו כשמדברים על השמנה.

המרצה ציין שני מחקרים העוסקים בטרמינולוגיה בתחום ההשמנה והשפעתה על המטופלים, אחד מהם של ד"ר דיקר אז בהחלט כבוד לעשייה הישראלית

יום חמישי, 11:20
יפית קסלר

Carbohydrates versus calories: what works in obesity management ההנחות הקיימות כיום: כל אחד יכול לרדת במשקל ביצירת גרעון קלורי. הגבלה קלורית ופעילות גופנית הן טיפול אפקטיבי לכולם לירידה במשקל. קלוריה היא קלוריה. המרצה אומרת שזה נכון רק לחלק מהאוכלוסיה. אנשים החיים עם השמנה מתקשים לרדת במשקל, וזה בעייתי כי השיפור הקליני מתרחש בירידה של 5-10% מהמשקל. לרוב כשנעצרת הירידה במשקל נוטים להאשים את המטופל שהוא לא נענה להנחיות, אך השערת החוקרת היא שהעצירה בירידה במשקל קשורה לעמידות לאינסולין המובילה להיפראינסולינמיה.עמידות לאינסולין היא לא דבר שנמדד ברוטינה אצל מטופלים. איך כדאי למדוד עמידות לאינסולין? מעל 74 פיקומול לליטר נחשבת לנק' חיתוך טובה לאבחון עמידות לאינסולין. עמידות זו יכולה להימצא גם אצל אנשים בריאים עם עודף משקל\השמנה, כלומר שאין להם עוד תחלואה נלווית, אך עצם הימצאות העמידות לאינסולין היא מנבא טוב ל CVD ולסכרת סוג 2 ולכן כדאי למדוד אותה. ההערכה של החוקרים היא של 75% מהאנשים עם עודף משקל\השמנה יש עמידות לאינסולין. זה קריטי להבדיל בין מטופלים עם או בלי עמידות לאינסולין, כדי לדעת איך לטפל. ההתערבות המומלצת היא דיאטה דלת פחמימות עשירה בחלבונים + פ"ג כשעה ביום.
ההמלצות לתזונה לשלב הירידה במשקל: להגביל צריכת פח' ל 50 גר' ליום ב 3-6 מנות לפי העדפת המטופל והדיאטנית. להימנע מפחמימות מזוקקות ומסוכרים.1.2 גר' חלבון לק"ג ב 3-6 מנות, העדפה למוצרי חלב ביצים ואגוזים. לא מגבילים שומנים בריאים.בכל מנה צריכים להיות ירקות.להימנע ממאכלים מעובדים בשקיות.בשלב הראשון של הירידה במשקל יש להימנע מאלכוהול. לעצירת הירידה במשקל ניתן להגדיל את צריכת הפחמימות עד להתייצבות משקלית.
הערות החוקרת: לא להתרכז בדיאטה בלבד. היא חשובה אבל בניהול השמנה צריך לשים לב לכך שב BMI גבוה יש סבירות גבוהה להפרעות אכילה, ואז צריך לערב איש מקצוע לפני שמתחילים כל טיפול.

יום חמישי, 10:50
יפית קסלר

Plenary Discussion: Training of Health Professionals and Delivery of Care at Population Level
עלייה של 220% במס' האנשים עם השמנה בשני העשורים האחרונים. העליה מופיעה אצל אנשים צעירים יותר מבעבר, בגילאי 20 ואף בגילאי ילדות ונוער. ההערכה היא שעד שנת 2030 תהיה עליה של 160% במס' הילדי עם השמנה.
במחקר שבדק 68 מדינות ב 2018-2019 ראה שיש הכרה נמוכה של השמנה כמחלה, ושמערכת הבריאות לא משקיעה במימון טיפולים להשמנה. דובר גם על מיעוט הפניות מצד הרופאים לטיפול בהשמנה ומיעוט אפשרויות קיימות לטיפול השמנה. ל 38% מהמדינות לא היה גיידליין לטיפול בהשמנה. היתה הסכמה שהמקור שהכי מיומן ומוסמך לטפל בהשמנה עפ"י מרבית המדינות הוא דיאטנים\דיאטניות.
עיקר הבעיות שציינו הן היעדר רצון פוליטי מצד הממשלה לקבל החלטות ולפעול בנוגע להשמנה, עלות גבוהה של הטיפול בהשמנה, הכשרה מועטה של אנשי מקצוע מתחום הבריאות והרפואה לטיפול בהשמנה ומעט אפשרויות הכשרה (ציינו את ה SCOPE). בהקשר של השמנה, יש יותר מיקוד בטיפול בתחלואה כרונית בבי"ח ופחות מדי מיקוד בטיפול במניעה של תחלואה בקהילה.
המלצות: צריך לפתח הכשרות בתחום הרפואה לטיפול בהשמנה, ולתמוך בלמידה מתמדת רב מקצועית כדי להקים צוותים לטיפול בהשמנה. אפשר וכדאי להיעזר בלומדות אינטרנטיות לצורך הכשרה זו.
אינפוגרפיקות לחינוך והעברת ידע בצורה פשוטה ונגישה: http://pro.healthykids.nsw.gov.au/

יום חמישי, 09:34
ד"ר בתיה קורנבוים

עוד על לירגלוטייד במתבגרים: המחקר נערך על בני נוער גיל ממוצע 14.5, התפתחות לפי Tannerי4-5, 26% היו דיסגליקמיים. הרוב הגיעו ל-3 מ"ג אבל לא כולם. ההנחייה היתה למקסימום המינון שיכולים לקחת. בהשוואה לפלסבו העקומות נפרדו כבר אחרי 4 שבועות. המעקב היה שנה. ירדו 2.2 יחידות של BMI . 43% ירדו 5% ממשקל גופם (18% בפלסבו) 26% ירדו 10% ממשקל גופם (8.1% בפלסבו). לא היה שיפור מטבולי סיגניפיקנטי.תופעות לוואי בעיקר GI כמו שאנחנו יודעים.

יום רביעי 21:55
ד"ר מאיה איש שלום

לגבי לרגלוטייד 3 מג' במתבגרים עם השמנה: שמעתי סקירה של טיפול תרופתי בהשמנה במתבגרים בסמפוזיה של נובו. באירופה לא מאושרת אף תרופה, בארה"ב קסניקל מגיל 12, רזין מגיל 16, יש כעת מחקר על קיוסמיה וגם על סמגלוטייד 2.4 מג' חד שבועי. לרגלוטייד 3 מג' 48% מהמתבגרים ירדו מעל 5% ו24% (אם אני זוכרת נכון) ירדו מעל 10% ממשקלם.

יום רביעי, 20:47
לימור בן חיים

E Papies פסיכולוגית העוסקת בסטרס ומצבי השמנה בילדים.
עסקה בתחושות העוברות במוח במחשבה של משקאות מתוקים לעומת מים. המחקרים נעשו במבוגרים אך יש להם השלכה להערכתה גם בקרב ילדים. רצון או כמיהה למזון או משקה חייבת להיות קשורה לנסיון / חשיפה קודמת בעבר. חשיפה כזו צריכה להיות קשורה בתחושה / זכרון של תגמול כלשהוא מה שיגרום לצריכה נוספת.
אם בודקים את תדירות וחוזק הדרישה למזון רואים שהיא חזקה ומתמשכת לאורך כל היום, לעומת זאת הדרישה לשתייה לא אלכוהולית הינה יותר חלשה וקיימת בשיאים לאורך היום. ככל שהיא יותר חזקה כך הסיכוי לממש אותה עולה.
אם מבקשים אדם לתאר את התחושה שלו לקערה של תפוצ'יפס התיאור שיתקבל הינו: פריך, קראנצ'י, מלוח, בירה, חברים. לעומת זאת אם מבקשים ממנו לתאר קערה של גזר התיאורים שמתקבלים הם כתום, קר, בריא לעיניים.
במזונות שאינם בריאים התחושות המתארות הן רגשות, סיטואציות, בעוד שבמזון בריא התחושות המתוארות הן ויזואליות או פונקציונליות (בריא לא בריא, מרווה).
נמצא גם שבהתאם הם מגרים איזורים שונים במוח – איזורי תגמול לעומת איזורי סנסוריים.
ויותר מזה גירוי איזורי התגמול גורם ליצור רוק ומוכנות לאכילה.
כנל כאשר בצעו מבחן דומה במשקאות קולה לעומת מים (בקבוק, משעמם, זמין) אין רגשות של תגמול.
מה צריך לקחת מזה? תועלת לטווח רחוק כמו מקטין סיכון לסרטן לא מעלה כלל את הרצון ואת הצריכה. לייצר חשיפה מוקדמת ככל האפשר למזונות בריאים שיצרו חוייה ונסיון. לתאר את המזון הרצוי בתיאורים רגשיים וחוייתים ולא תועלות בריאותיות .
כדאי לחשוב על תיאורים כאילו לסלט כמו הסלט של סבתא, הצבעים כמו קשת בענן, הירוק כמו גיבור על … תעזבו זה בריא, מונע עצירות ומחלות לב. זה לא מתגמל רגשות רק המלצות תזונתיות.
כנראה צריך לדבר בשפה של חוויה ואהבה – כי באמת סלט אוהב אותנו יותר מבורקס ושניהם מתפצפצים בפה.

יום רביעי, 18:06
ד"ר בתיה קורנבוים

מתוך סדנא לטיפול בילדים עם השמנה: שמו דגש על התקשורת עם הילד או המתבגר. כל מה שאגיד כאן הוא ברור ובכל זאת חשוב לרענן ולהדגיש שוב: הרעיון הבסיסי הוא שמילים יכולות להזיק או לרפא. מאוד חשוב המסר הלא וורבלי. להישיר מבט, לא לדבר על משקל או גודל. להתרכז במסרים בריאים. לשים לב לשיח בין הילד וההורים. להתרכז בהתפתחות הפיזית והרגשית של הילד/ מתבגר. כשמדברים עם המתבגר, לשאול ולא להניח הנחות ולשמור על כבוד הילד בכל עת.

מתוך management and treatment, הרצאה על הערך של תוספת שינה לשיפור רגישות לאינסולין. מציגים את הבסיס התיאורטי מה קורה בחסר שינה, ולכן שאלת המחקר היתה – אם יוסיפו 1.5 שעות שינה האם ישפרו את הילדים מבחינת רגישות לאינסולין. לקחו מתבגרים בגילאי 13-18 שישנו 6.5-8 שעות עם BMI מעל אחוזון 99 ושיבוש מטבולי כגון דיסליפידמיה, pcos ועוד. היו מוצאים אתניים שונים. הם ישנו 7 לילות וביום ה-8 באו להיבדק: חצי העלו 1.5 שעות שינה, חצי הורידו. אח"כ ישנו שבוע רגיל ואז החליפו ביניהם. בסה"כ העלו 80 דקות שינה בממוצע. באופן מובהק מי שהעלו זמן שינה היתה ירידה של ה HOMA.לא ברור אם מפחית התפתחות סוכרת אבל במדדים של IR היה שיפור מובהק ומרשים

יום רביעי, 17:05
ד"ר מאיה איש שלום

נתונים מתוך רשם דני גדול השמנה בילדות מעלה סכון במבוגר לסוכרת מסוג 2, STROKE לפני גיל 55, התקפי לב, פרפור פרוזודורים וממאירויות שונות (כבד, לבלב, ושט, מעי, שחלות, אנדומטריום פרוססטה) למעט סרטן שד ששכיחות יורדת. וכן סכון מוגבר לרעלת הריון וסוכרת הריון. ירידה למשקל גוף תקין לפני גיל 13 אך גם לפני גיל 18 מפחיתה את הסכון לסוכרת, ולממאירות במעי. משקל תקין טרם הריון מפחית את הסכון לרעלת הריון.

the generation R study: מחקר הולנדי פרוספקטיבי שעקב אחר 10000 ילדים מהריון עד גיל 9 שנים השמנה ועודף משקל אצל האם טרם ההריון היו קשורות באופן משמעותי להשמנה בילדות וגורמי סכון קרדיומטבולים . עליה במשקל במהלך ההריון העלתה את הסכון להשמנה בילדות וגורמי סכון קרדיומטבוליים בילדות אך משמעותית פחות לעומת השמנה או עודף משקל טרם ההריון. לכן חשוב להתערב בנושא המשקל טרם ההריון בכדי למנוע סבוכים עתידים אצל הילוד.

מחקר קנדי שבדק השפעה של קיצור/הארכת שינה מהקבוע בשעה וחצי ליום במשך שבוע, ב18 מתבגרים עם השמנה ותחלואה נלוית כגון דסלפדמיה, שחלות פולצסטיות או כבד שומני. במחקר זה נמצא שתוספת של 54 דקות של שינה ליום זה מה שקרה בפועל) לעומת שינה כרגיל/קצור נשימה שיפר HOMA IR (מדד של תנגודת לאנסולין) וMATSUDA INDEX. לא היה הבדל בין הפחתת שינה לשינה רגילה (בממוצע 450 דקות) במדדים אלו. כך שכדאי למתבגרים עם עודף משקל ותחלואה מטבולית לישון יותר.

יום רביעי, 15:59
פרופ' נעים שחאדה

סיכום מההרצאה של רם וייס בכנס – לפי שעה:

1. "כלל האצבע" הוא שככל שאתה שמן יותר – מצבך המטבולי רע יותר. הדבר נכון ברמה אפידמיולוגית אך אינו נכון ברמת המטופל הבודד.
2. בבנים שמנים – בדרך כלל ככל שהם שמנים יותר – יש סיכון רב יותר למצוא הפרעות במאזן הסוכר, שומני הדם ולחץ הדם. בקרב בנות עם עודף משקל – כלל זה פחות תקף ויש להתייחס לכולן עם HIGH INDEX OF SUSPICION .
3. מעל רמה מסוימת של השמנה – ילדים עם השמנה מורבידית (בדרך כלל עם BMI מעל 40 ק"ג למ"ר – הסיכון לתחלואה משתטח על רמה אחידה ואינו עולה עוד.
4. יש לזהות גורמי סיכון בקרב ילדים ומתבגרים שמנים המכתיבים בירור לעומק של גורמי סיכון קרדיו-וסקולריים: סיפור משפחתי חיובי לסוכרת מסוג 2 או מחלות לב, חשיפה לסוכרת הריונית ברחם, שימוש בתרופות אנטי פסיכוטיות מן הדור החדש, רקע אתני ספציפי וזאת בנוסף לגורמי סיכון כלליים המתקבלים מאנמנזה ובדיקה פיזיקלית נאותות.
5. מה שקובע את השפעת ההשמנה על המטבוליזם הוא פיזור השומן – ובעיקר שקיעתו באיברי מטרה של אינסולין כגון כבד ושריר ופחות דרגת ההשמנה האבסולוטית.

יום רביעי, 14:30
לימור בן חיים

באחת ההרצאות שנתתי בנושא, הבאתי מחקר שנעשה בישראל, בנגב. תוצאות דומות. הילדים היו בתייבשות קלה והיה קשר בין מדדי ההידרציה לתוצאות מבחן אקוטי.
דרך אגב, יחד עם המצב הבטחוני ועם הידרציה לא מספקת ועוד, ציוני הבגרות בדרום הארץ הם הנמוכים ביותר.

צריך לחשוב גם על קשר בין הידרציה ו-bmi בילדים, אולי אוכלים במקום לשתות.

יום רביעי, 14:05
ד"ר בתיה קורנבוים

בהמשך לדיווח של מיה על שתייה לא מספקת של הילדים ובמיוחד בשעות בי"ס, הסתבר שילדים לא שותים כדי שלא יצטרכו ללכת לשירותים בבי"ס בגלל שהמורים לא מרשים לצאת מהכתה או כי לא נעים להם ללכת לשירותים בבי"ס (לא נקיים). חצי מהילדים בהידרציה לא מספקת בבי"ס. המלצות לבתי ספר לעודד שתיה ולאפשר לצאת לשירותים; שיהיו נקיים ומזמינים

יום רביעי, 13:57
ד"ר מאיה איש שלום

יש קשר בין שתית מים בילדים לתפקוד קוגנטיבי. במרבית העולם ילדים לא שותים מספיק מים ויש קורלציה הפוכה בין שתית מים לשתיה ממותקת. במחקר קצר של שתיה מרובה (2.5 ליטר מים ליום) במשך 4 ימים שפר תפקוד קוגנטיבי ב69 ילדים בני 9-10 לעומת ממוצע השתיה שלהם לפי רצון שלהם 500 סמק מים ליום וגם הגבלת שתיה שהיתה דומה 500 סמק מים ליום למשך 4ימים. ההמלצה לילדים בני 4-8 לשתות 1.3 ליטר לילדים בני 9-13 לשתות 1.5-1.7 ליטר מים ליום. הסיבה לחוסר השתיה היא העדר הזדמנות וגם לפעמים העובדה שמגבילים גישה לשרותים בבית הספר. חשוב להציע מים בכל הזדמנות ולתת דוגמא אישית. לא ניתן הסבר פיזיולוגי להשפעה של מים על קוגניציה אך הועלה הקשר.

שכיחות עודף משקל השמנה בקרב ילדים כמעט הכפילה את עצמה בעולם במשך 30 שנה גם במדינות מפותחות וגם מתפתחות. יש קצת פלטו בשנים האחרונות בעיקר באזורים במעמד סוציאקונומי גבוה בהם יש יותר הקפדה על תזונה בבתי ספר.

יום רביעי, 11:58
ד"ר בתיה קורנבוים

עוד תובנות מהשעון הסירקדיאני. שתי הרצאות מעניינות במושב השמנה בילדים ומתבגרים שנגעו בקשר בין שינה והשמנה ומצב רוח..מכיון שהתערבויות של פעילות גופנית ותזונה לא מניבות את התוצאות הרצויות בילדים שחיים עם השמנה הלכו לכיוון התערבות עי תוספת שינה בגיל צעיר.

אילו שקבלו תוספת שינה היה להם מחצית סיכון להשמנה בגיל מאוחר יותר

יום שלישי 21:11
ד"ר מיכל כשר מרון

סדנה בנושא סטיגמה ואפליה על רקע השמנה:
נושא חשוב ביותר בכל מי שמטפל באנשים בכלל , היות שהשמנה היא כל כך שכיחה.
נקודות שעלו – פרסום קונצנזוס בתחילת 2020 עליו חתומים ארגוני בריאות וארגונים חברתיים רבים. לב הבעיה
הקושי לקדם טיפול בהשמנה, REIMBURSEMENT ובכלל אפליה כנגד אנשים אשר חיים עם השמנה נובע מהתפיסה הרווחת באוכלוסיה וכן בקרב צוות רפואית שמדובר בבעיה שהיא הפיכה, "לו רק היה מתאמץ יותר". הכל עניין של חולשת אופי. זאת בניגוד להרבה מצבים רפואיים , אפילו עישון, והתמכרויות אחרות, אשר לגביהן יש תובנה שהמטופל לא יכול בעצמו לפתור את הבעיה, ומכאן שיש לגביהן סימפטיה מצד שאר הציבור/מקבלי החלטות/בני משפחה ואפילו המטופל כלפי עצמו. כשיש תובנה שמדובר במצב שלא ביכולתו של המטופל to undone יש סבירות גבוהה יותר להצדיק פניה לעזרה, ציפיה למימון ציבורי וכיוב.
נקודה נוספת : במחקרים של דעת קהל יש קשר הדוק בין התפישה שמדובר במצב שיכול להיפתר בכח הרצון – לבין תפישות של סטיגמה שלילית של האדם הסובל מהשמנה: עצלן, גרגרן, פחות אטרקטיבי, חסר חברים מה שמוביל גם לאפליה בקבלה לעבודה לשכירת דירה וכו.
Internalization of the obesity stigma – האדם הסובל מהשמנה נחשף לסטיגמה ולאותן הנחות שגויות כבר מגיל מוקדם – אפילו מהאנשים הקרובים לו ביותר, ולמעשה מאמין בכל זאת לגבי עצמו. "כולם אומרים שאני עצלן אז אולי זה נכון". אם רוצה להתאמן – צוחקים עליו שנראה מגוחך, וכך נוצרת הפנמה של הסטיגמה במטופל עצמו. מהווה חסם לטיפול.
החשיבות של דימוי האדם השמן בתקשורת – רובד נוסף שיש לפעול בתחומו – האופן בו מדווחים בחדשות (בניגוד למשל לידיעות הקשורות לחולי סרטן, לב, נכים) . השימוש במושגים לא נכונים. יש פער בין איך המידע והמדיניות מועברים לאנשי המדיה. צורת הידווח והתפישה בציבור, היא שתורמת לכך שטיפולי תרופתיים להשמנה או ניתוחיים בריאטריים נתפשים בציבור כ easy way out"' בעוד שכולנו יודעים כמה קשה להתמודד עם השמנה אפילו עם תרופות ועם ניתוחים ועם ועם. הדגימו את הדימוי של האדם השמן בסיטקום, בתכניות הראליטי, אפילו תכנית הראליטי על אנשים הסובלים מהשמנה יש בה כדי שירות דוב לאותה אוכלוסיה: וזאת לפי השם "THE BIGGEST LOSERS". נתנו עוד דוגמאות מאלפות.

(סמינר מאוד מעניין. ממליצה לכולם לצפות בהקלטה)

יום שלישי 17:40
ד"ר מאיה איש שלום

מחקר DIVA שזכה בפרס עבודה במחקר בסיסי – בדק האם צמצום קלורי לסרוגין – צריכה של 25% מסך הקלוריות היומיות לסרוגין, ללא הגבלה בימים בהם אין צמצום קלורי, לעומת צמצום תמידי 75% מהקלוריות הנחוצות כל יום, בכ-50 נשים משפיע על תאבון ויעילות ירידה במשקל. התערבות של 12 שבועות ואחכ מעקב לאחר שנה. המחקר מצא ש-2 השיטות יעילות בצורה דומה לירידה במשקל. באופן מפתיע היתה דווקא ירידה בתאבון ב12 שבועות לאחר הירידה במשקל ללא הבדל בין 2 השיטות . שליטה התנהגותית באכילה השתפרה אחרי 12 שבועות אך חזרה לבסיס אחרי שנה. החוקרת מתכוונת לבדוק את ההשפעה של פעילות גופנית על תאבון . והאם יש מנבאים לאלו שמצליחים לרדת במשקל עם צמצום קלורי לסרוגין או צמצום קלורי קבוע.

יום שלישי 17:20
ד"ר דרור דיקר

ההבדל קרוב לודכי נעוץ בכך שברקמת שריר יש AMPK אשר מופעל בשריר ע״י פעילות גופנית ומכניס את מילרולת הסוכר לתא השריר ללא תלות בקולטן לאינסולין. תהליך שלא קיים ברקמת השומן.

יום שלישי 16:34
יפית קסלר, דיאטנית

מאזן ההכנסה וההוצאה הקלורית מתזונה ופ"ג משפיע על שריפת הקלוריות של הגוף במנוחה, אשר יורדת בזמן ירידה במשקל. במחקר שעקב אחר משתתפי התכנית לרדת בגדול 6 שנים אחרי התכנית, הם ירדו בממוצע 60 ק"ג ועלו חזרה בממוצע 40 ק"ג. מה שהבדיל בין מי ששמר יותר על הירידה במשקל אחרי סיום התכנית היה שהם עשו יותר פ"ג, וכנראה שזה המשתנה שהכי משפיע על ההסתגלות המטאבולית-אותו מנגנון שממסך את החיסכון הקלורי באמצעות הורדת ההוצאה הקלורית היומית של הגוף ובכך נלחם בירידה במשקל.
לסיכום: פ"ג היא המשתנה החשוב ביותר לשמירה על ירידה במשקל על פי המחקר שעקב אחרי משתתפי התכנית לרדת בגדול (שהם אוכלוסייה לא מייצגת בשל קיצוניות התכנית של הספורט והדיאטה שעשו ושאינה סבירה ליישום עבור רוב האנשים לאורך זמן).

יום שלישי 16:08
ד"ר מאיה איש שלום

השפעה של פעילות גופנית ארובית על מטבוליזם שריר ושומן ותנגודת : במכרסמים פעילות גופנית אירובית משפרת תנגודת לאינסולין גם בשריר וגם בשומן. בבני אדם פעילות גופנית ארובית מסייעת בירידה במשקל אך משפרת רגישות לאינסולין רק ברקמת השריר ולא ברקמת השומן.

התועלת בשפור בתנגודת לאנסולין דומה בפעילות ארובית של 30 דקות ליום לעומת 60 דקות ליום.

יום שלישי 15:57
לימור בן חיים

הקשר בין פיזור השומן וסיכון קרדיומטבולי
מיקום שומן לבן והשפעתו על שינויים במשקל והתפתחות DM
ביופסיות שומן של נשים במשקל תקין ומעקב לאחר 13 שנים
36 שמרו על משקל יציב לאחר 13 שנה
18 עלו במשקל יותר מ- 7% ממשקלן
עליה ממוצעת של כ- 1 ק"ג / שנה כלומר תוספת 10-25 קק"ל / יום
בנתוני הבסיס לא היה הבדל בין שתי קבוצות הנשים בגיל, BMI , מספר לידות, מדדים אנתרופומטרים, אורחות חיים
ההבדל היחיד היה קצב הליפוליזיס (גודל, גיל ה- TG ברקמה) ברקמת השומן התת עורי
נמצא יחס הפוך בין השינוי ב- BMI וקצב הליפוליזיס. הסיכוי היחסי לעליה משקל היה פי 6 גבוה יותר כתלות במדד הליפוליזה פי – 4 יותר ל- DM ופי 6 יותר ל- HOMA
נתונים שונים על מדד השומן התת עורי בניבוי נמצא גם בקרב מנותחים בריאטריים
על בסיס זה בנו אלגוריתם במנבא במקום ביופסיה מדד זה שיכול לנבא תחלואה קרדיומטבולית
סיכום תנגודת לאינסולין והפרעה בשחלוף שומן ברקמת השומן התת עורי הינם ליקויים מוקדמים המנבאים תחלואה קרדיומטבולית בעתיד

יום שלישי 14:15
ד"ר מאיה איש שלום

לגבי הקולטנים לGLP1 במחקר של אנשים עם השמנה מורבידית או כאלו שנה אחרי נתוח בריאטרי מעקף קיבה, סהכ 24 איש בבדיקת CT PET עם אקסנדין 4 מסומן ע"י גליום (נקשר לקולטני GLP1 כי זו נגזרת של GLP1) היתה קליטה גבוהה בלבלב ובדואדנום. אך גם בהיפופיזה בלוטות רוק מעי דק קיבה שדיים, לב, ורחם ושחלות. לא היתה קליטה בכבד או באזורים אחרים במח או בריאות.

יום שלישי 13:21
לימור בן חיים

מושב GUTbrain. בוטיראט חומצה שומן קצרת שרשרת הנוצרת במעי הגס מפעילות חידקים על סיבים מסיסים. מעלה תחושה של שובע. יחד עם זאת כידוע לנו תגובה שונה בין פרטים לדיאטה עשירה בסיבים תזונתיים .

יום שלישי 13:18
ד"ר בתיה קורנבוים

עוד מתוך מושב ה brain gut.הרצאה מעניינת על ה ataxin2 ההיפותלמי שמונע השמנה עי סנכרון השעון הסירקדיאני. תפריט עשיר בשומן משבש את תבניות האכילה ולכן חיפשו איזה מתווך היפותלמי יכול להיות קשור לשיבוש הזה.

יודעים שאם עושים nock out של ה ataxin2 זה גורם ל IR והשמנה ואם יש התבטאות יתר של ה ataxin2 יש שיפור מטבולי וסנכרון של השעון.

יום שלישי 13:01
ד"ר מיכל מרון כשר

Willis, UK:

Hepatic steatosis NAFLD – Not all stored lipids are the same.
lipid composition in the liver by MRS
Previous studies suggested that lipid storing in the liver is not necessarily maladaptive. Maybe the specific lipids that are being stored relate to worse metabolic outcome?
Observational study in obese patients – with and without insulin resistance (HOMA -IR). Liver lipid content was characterized Using MRS.
High HOME -IR pts with obesity had high Sat FA, lower PUFA content in liver. Lipid profile in liver was correlated with worse cardiovascular fitness assessed by pVO2 and lower activity levels.
Further research: Whether physical activity can alter the FA profile in the liver

יום שלישי 12:49
לימור בן חיים

מושב אבסטרקטים בנושא brain gut. מחקר ספרדי PREDIBAR. השמנה קשורה בירידה קוגניטיבית קלה הקשורה כנראה לתנגודת לאינסולין. לאחר ניתוח בריאטרי נמצא שיפור כללי בתפקוד הקוגניטיבי לעומת זאת היתה החמרה קלה בריכוז לדוגמה שנה לאחר הניתוח.
ממצאים אילו לפי המחקר מצביעים על השפעות שונות של ניתוח בריאטרי על החומר הלבן של המוח המעורב בתפקודי ביצוע וריכוז.
נשאלה שאלה ולא נענתה האם נתן לחשוב לראות השפעות דומות בירידה במשקל משמעותית דומה גם ללא ניתוח.
מעניין. האם אתם רואים שיפור קוגניטיבי כזה במטופלים לאחר ניתוח בריאטרי?

יום שלישי 12:44
ד"ר גבריאלה ליברמן

הרצאה מרתקת על ירידה קוגניטיבית בקרב הסובלים מהשמנה מורבידית, אשר אספקטים מסויימים של אותה ירידה (אך לא כולם) משתפרים לאחר ניתוח בריאטרי.

יום שלישי 12:29
לימור בן חיים

נוירונים של periLC מכוונים להתנהגות צריכה ומגיבים באופן זהה לצריכה של מזון ושתייה.
הם מעוכבים באופן הדרגתי על ידי טעימות של המזון בזמן צריכה. עיכוב נוירונים אילו גורם לתחושת של תגמול וכן לעליה בצריכה על ידי הגברת טעימות המזון והארכת משך האכילה.
כלומר כאשר אנחנו אוכלים מזון טעים יש עיכוב של נוירונים אילו מה שגורם לעליה בתחושת הטעימות לעליה בצריכה ולמשך אכילה ארוך יותר מה שנכון גם לשתייה. מתן של מזון טעים פחות העלה את הטעימות שלו שכן גם הוא גרם לעיכוב של נוירונים אילו . כלומר שנוירונים אילו המחברים בין שתייה ואוכל תורמים לאכילה הדונית ואולי להשמנה.
3 מסקנות מעשיות:
אולי אנחנו לא עכברים
מזון טעים גורם לנו לאכול יותר (כדאי לכן להשתתף בכנס וירטאולי)
נתן להתאהב גם במזון טעים ובמנגנון זה להגביר את צרכיתו ( לדוגמה חסה)
אבל ברצינות: מדגים את מורכבות המוטיבציה העצבית לאכילה ועוד לא דברנו על ה- AGPR . נעדכן בהמשך

יום שלישי 12:26
ד"ר בתיה קורנבוים

בהמשך לדיווח של ההרצאה על מרכיבי המוטיבציה ותהליך אכילה ושובע..דובר כאמור על נוירונים שמופעלים עי חסר אנרגטי.עיכוב שלהם מעודד אכילה והפעלה מדכאת אכילה..הם מופעלים אחרת עי הטעם, אוכל שהוא palatable מפעיל אותם אחרת (אולי תובנה לחשוב עליה ביעוץ בשינוי הרגלי אכילה)

יום שלישי 11:49
ד"ר מיכל כשר מרון

הצגה מעניינת של מרכיבי המוטיבציה ותהליך האכילה והשובע של SCOTT STERNSON:
מודל של עכברים – זיהוי מנגנון נפרד של הגבלת כמות האכילה במח
והרי המאמר הטרי
https://www.cell.com/cell/pdf/S0092-8674(20)30939-9.pdf
studying Appetite: We should differentiate 3 steps – temporal activation in the brain:
3 component /stages– appetitive seeking consummatory - satiety
They specifically identified and studied the activation of specific type of cells called PeriLC using the technique of invivo calcium imaging.
In their study they modulate the activation of these population in mouse model – opotogenetic inhibition – showing that they can specifically modulate the palatability of non sweetened water. By doing that they specifically modulate the consummatory stage of eating behavior . Separately form the AGRP neuron activation that happens earlier (induced by energy deficit)
Probably works the same way with palatability and food consumption and not only thirst behavior.

יום שלישי 11:39
ד"ר מאיה איש שלום

דווקא מטופלים צעירים עם השמנה מתחת לגיל 60 בסכון גבוה יותר לתחלואה קשה ותמותה כשלוקים בקורונה. מטופלים עם השמנה יש להם VIRAL LOAD גבוה יותר, והם "נושאים" מפיצים את הוירוס יותר זמן. אולי בגלל בטוי יתר של ACE2 שמהוה קולטן לוירוס בתאי השומן. הסיבה למחלה קשה יותר קשורה: 1. תחלואה נלוית כגון סוכרת יתר לחץ דם מחלה ראתית רסטריקטיבית 2. נטיה לדלקת וירידה בצטוקינים האנטידלקתים 3. הפרעה בתפקוד מערכת החיסון. המלצות למטופלים שסובלים מהשמנה להקפיד על פעילות גופנית לא בעוצמה בנונית לא בעצימות גבוהה שדווקא יכולה לעלות דלקתיות, לשמור על רחוק על הגיינה, דיאטה דלה בשומן וסוכר, יתכן שיש מקום לתוספים של ויטמין D ואומגא 3. אנאלוגים לGLP1 בעלי תפקיד אנטידלקתי בשומן בבני אדם, ובמכרסמים גם מטיבים תפקוד של חדר ימין וגם השפעה ראתית חיובי מבחינת סורפקטנט.

נושאים קשורים:  ecoico,  השמנת יתר,  לייב בלוג
תגובות
אנונימי/ת
03.09.2020, 10:24

אתם נהדרים! מאד יעיל

אנונימי/ת
03.09.2020, 13:56

תודה לכל המסכמים והמסכמות

אנונימי/ת
03.09.2020, 19:56

מועיל ותמציתי, תודה!

אנונימי/ת
03.09.2020, 20:47

this is very usefull

אנונימי/ת
04.09.2020, 14:23

אנשים פה השקיעו, כל הכבוד ותודה, זה עוזר

אנונימי/ת
05.09.2020, 12:25

עזרתם לי מאד, תודה