דעות

בבוקר מצאנו את אחד החולים מת. הוא לא היה צריך למות

אם הייתי צריך לתת ציון לממשלה על ניהול המשבר הזה, הייתי נותן להם ציון אפס - הניהול הכושל הזה, בסוף, עולה בחיים של בני אדם, במוות של אנשים שלא אמורים למות

02.11.2020, 19:28
"כואב הלב על קשישים שנדבקים. היכולת שלהם לשמור על קשר עם המשפחה היא אפס, פשוט אפס". צילום: יוסי אלוני/ פלאש 90

במחלקה שאני מנהל, לפני שבוע, מצאנו בבוקר את אחד החולים מת. מת פתאום, איש בן שישים, ככה, שלא היה צריך למות.

אני מנהל את כל מחלקות הקורונה בבית החולים איכילוב. סדר היום שלי עמוס. מתחיל בישיבת מטה קורונה, שישה ימים בשבוע. דנים בשאלות רפואיות, תפעוליות, אתיות. אחר כך אני מתרוצץ - בין המחלקות, בין החולים, לפתור בעיות, דילמות, לקבל החלטות ניהוליות.

בכל יום אני מתמודד עם אין סוף דילמות קשות. אישה בת 91 הגיעה אתמול, חולה מאומתת. בעבר קיבלה עזרה מביטוח לאומי, אבל הם הפסיקו להגיע כי היא חלתה בקורונה. אז הבת שלה, שהיא שלילית, עברה לגור איתה. בתה אומרת: "לא אכפת לי להידבק, אני לא יכולה להשאיר את אמא לבד". אז היא מתמגנת מכף רגל ועד ראש, מוותרת על העבודה שלה, שמה את עצמה בסיכון.

אנחנו, האנשים שמשתתפים באופן פעיל במאבק בקורונה ורואים את המוות מקרוב, משלמים מחיר אישי מאוד כבד. הילדים שלי רואים אותי רק בסופי שבוע. אשתי הפכה לאם חד הורית. רופאים צעירים פשוט גמורים נפשית

כואב הלב על קשישים שנדבקים. היכולת שלהם לשמור על קשר עם המשפחה היא אפס, פשוט אפס. לפני כמה שעות אני רואה גברת זקנה מאוד, חולה שלנו, יושבת על ספסל. היא פונה אלי ושואלת בהיסוס: "אתה יכול אולי לצלם אותי? אני לא מבינה בטכנולוגיה. אני רוצה לשלוח תמונה לבת שלי". אז התיישבתי לידה וצילמתי אותה, ודיברתי איתה, וצחקנו, ושלחנו את התמונות לבת שלה, והיא היתה כל כך בודדה, האישה הזאת.

עוד דוגמה? במחלקה שאני מנהל, לפני שבוע, מצאנו בבוקר את אחד החולים מת. מת פתאום, איש בן שישים, ככה, שלא היה צריך למות. ואני יודע שאני מוכרח לבשר למשפחה - לבנו ולאשתו שדואגים לו מאוד. אז התקשרתי אליהם וביקשתי: "תגיעו בבקשה לבית החולים".

הם אמרו: "שנינו חולי קורונה, איך נגיע לבית החולים?", ואני אמרתי להם: "אני לוקח אחריות. כנסו לאוטו, בואו. המצב שלו לא טוב, של אבא. אני רוצה לדבר איתכם". אבל לא סיפרתי להם שהוא נפטר. לא הצלחתי לעשות את זה בטלפון. לא מגיע להם.

אני לא חושב שהציבור מבין את היקף החומרה של המגיפה.  בימי הביניים היו אבעבועות שחורות, אנשים הלכו ברחוב וראו גופות שוכבות ברחוב. היום הציבור לא רואה את הגופות, אבל אנחנו כן

והם אמרו: "אבל אין לנו אוטו, איך נבוא? אי אפשר להיכנס למונית או לאוטובוס". אז הוצאתי להם אמבולנס על חשבון בית החולים, מחולון. והם הגיעו, ישבו על ספסל בחוץ, ממוגנים, רחוקים מכולם, ואני בישרתי להם, ככה, שאבא שלהם מת, והם צרחו. זה היה נורא, הם בכו והתייפחו. וזה רק סיפור אחד, קטן, כדי לספר לכם איך המגיפה נראית מבעד לעיניים שלי.

אני לא חושב שהציבור מבין את היקף החומרה של המגיפה. אתם יודעים, בימי הביניים, היו אבעבועות שחורות, אנשים הלכו ברחוב וראו גופות שוכבות ברחוב. היום הציבור לא רואה את הגופות, אבל אנחנו כן – מעטים רואים את האנשים שמתים. אני לא אגיד כמו זבובים, אבל לפעמים התחושה היא לא רחוקה. ואלה אנשים שלא היו צריכים למות, אפילו שיש קצת סוכרת, קצת לחץ דם. אנשים בני שישים, רבאק, זה אמצע החיים!

"הציבור לא רואה את הגופות, אבל אנחנו כן – מעטים רואים את האנשים שמתים, ואלה אנשים שלא היו צריכים למות". צילום פלאש 90

ואנחנו, קומץ האנשים שמשתתפים באופן פעיל במאבק בקורונה, שרואים את המוות מקרוב, משלמים מחיר אישי מאוד כבד. אני פה שעות על גבי שעות והילדים שלי רואים אותי רק בסופי שבוע. אשתי הפכה לאם חד הורית. רופאים צעירים שפשוט גמורים נפשית, שזקוקים לטיפול פסיכולוגי.

אם הייתי צריך לתת ציון לממשלה על ניהול המשבר הזה, הייתי נותן להם ציון אפס. למה? כי אין מדיניות אחידה, כי אין שקיפות. כי יש דרג מקצועי שלוקח החלטות ודרג פוליטי שלא מאפשר לו לבצע אותן. למשל, מדיניות של סגר בשכונות החרדיות שלא יצאה לפועל מסיבות פוליטיות. הניהול הכושל הזה, בסוף, עולה בחיים של בני אדם. במוות של אנשים שלא אמורים למות. אני חוזר על זה כי זו נקודה חשובה: אלה אנשים שלא אמורים למות.

אני מרגיש שהחברה שלנו היא כמו שטיח רקום, שבמשך שנים עמד והעלה אבק ואף אחד לא ניער אותו. ואז הגיעה המגיפה הזו וניערה את השטיח, ואין יותר אבק, וכולנו רואים בבהירות את הדוגמאות שמתחת - רואים עד כמה החברה משוסעת, איך מגזרים מביעים אי אמון בממשלה, במדינה ובמה שהיא מייצגת. והניעור הזה חשוב, כי הוא מציב אותנו מול הבעיות של החברה וגורם לנו להבין שאי אפשר להתעלם מהן יותר, שהגיע הזמן לשינוי.

הכותב הוא מנהל רפואי מתחמי הקורונה בבית החולים איכילוב ומתנדב במרפאה הפתוחה של רופאים לזכויות אדם

נושאים קשורים:  ד"ר גיא חושן,  קורונה,  19-COVID,  איכילוב,  חדשות,  דעות
תגובות
02.11.2020, 20:22

זה מאד עצוב שלציבור לא אכפת ואנשים מזלזלים בכללים. הכתבה נכונה. לגבי מה שכתבת על זה שהציבור לא רואה גופות- זה גם הרבה באשמת התקשורת. כשיש תאונה ומישהו מת- שמים את התמונה שלו ומספרים על התאונה במשך ימים שלמים. עם הקורונה שמים רק מספרים של כמה אנשים מתו. אין שמות. אין תמונות. אין תיאורים. אין חיבור רגשי. רק נתונים מתמטיים: מספרים ואחוזים. אני אישית כן רואה ומבינה וגם מקפידה על הכללים. אבל נראה לי שאם לציבור היה יותר חיבור רגשי לכל האנשים שמתו מהקורונה- זה היה יכול ליצור שינוי מסויים.

אנונימי/ת
02.11.2020, 20:55

דר חושן אתה איש ענק עם לב ענק. רגשת מאוד.

03.11.2020, 13:08

הדיבור הזה פשוט מקסים, מביא סוף סוף את הצד הנפשי-רגשי וחברתי. את הרופא/ה כפי שהוא צריך להיות - רואה מעבר לחדר הטיפולים.

אנונימי/ת
03.11.2020, 20:24

כרופא שטיפל בחולים בטיפול נמרץ 40 שנה, , אני יכול לאמר בביטחון: אין דבר כזה למצוא חולה מת פתאום. אין פתאום ברפואה. פתאום, קורה כאשר לא משגיחים על החולה כמקובל. כאשר לא שמים לב לשינויים במדדים שבמוניטור, או באלו אשר נמדדים על גופו של החולה עצמו,
" למות פתאום" , הוא שווה ערך לטיפול לא ערכי בלשון המעטה.
בימים אלו, כאשר הרופאים המטפלים בחולים המאושפזים במחלקות קורונה בארץ עושים ביקור בחדרם פעמיים בלבד ביום. ( קשה ומסורבל ללבוש את בגדי החלל שאגב אף אחד לא הוכיח עד היום את יעילותם)בימים אלו כאשר החולים המונשמים נמצאים מבודדים רב היום לא רק מרופא ,כי אם גם מאחות האמורה להיות הראשונה לשים לב לשינוי במצבם, אין פלא שהחולים נמצאים לעיתים ללא רוח חיים. פתאום.
הנורמות בטיפול בחולים,של אתמול נעלמו כלא היו.
לו היה הרופא הנל בעל אינטליגנציה ריגשית הראויה למעמדו הניהולי, היה מבין שמשפטים כמו שהוא אמר מוטב כי לא יאמרו על ידו.
מי מכם אשר משבח אותו, אינו מבין בכלל על מה אני מדבר.

אנונימי/ת
04.11.2020, 01:17

אתה כותב דברים חשובים ועצובים.
ראויים לכותרת משל עצמם.

אנונימי/ת
04.11.2020, 08:26

כל מילה זהב

אנונימי/ת
04.11.2020, 10:03

ודאי שיש מקרים שמוצאים מטופלים מתים. בטיפול נמרץ כמובן שלא כי כל המטופל מנוטרים (ואז מי ששם לב לחריגה במוניטור הוא איש הצוות הראשון שמסתכל במסך שנמצא מחוץ ובתוך החלק המזוהם), אבל במחלקה פנימית לא כולם מנוטרים. גבר בן 60, צלול ועצמאי, אם יש סטורציות תקינות, ייתכן ויבחר שלא יהיה מחובר למוניטור. ייתכן שיסיר מהאצבע את מד הסטורציה בגלל שהצפצופים מפריעים לו לישון.
במחלקות קורונה יש אמנם יותר מוניטורים מאשר בפנימית רגילה אבל זה לא אומר שכולם מנוטרים. ובפנימית הרוב לא מנוטרים ואז מוצאים באמצע בלילה מטופלים ללא רוח חיים.

04.11.2020, 21:33

לדר' חושן היה האומץ לתאר את החוויה שלו בצורה לא אנונימית. לך היה צורך להיות אמיץ ולכתוב בצורה לא אנונימית ולתרום לנו מעודף האנטלגנציה הרגשית שאתה סובל ממנה. חבל, התגובה שלך מיותרת וחסרת רגש. כנראה אינך מבין במה מדובר.

07.11.2020, 10:43

הבטחון הנחרץ שלך, שאין לו מקום ברפואה. הכתיבה האנונימית. ההתנשאות. הבוז. ואפילו ההאחזות הישנה ברופא (גבר) ואחות (אישה)- מזכירים לי מודלים פטרנליסטים שפגשתי בדרכי, וטוב שכבר רואים פחות ופחות. אכן, הלוואי שהיה מספיק כח אדם ליחס סיעוד:מטופלים סביר, הלוואי שהיה די תקציב לנטר כל חדר. אין, וזו אחת הבעיות עליהן מתריע דר חושן בעקיפין. זכותך כמובן לשתף בדעתך, אך משפטך האחרון עם הביטול הכולל של דעה שונה כ"אינו מבין על מה אני מדבר" מעיד בעיקר על האינטליגנציה הרגשית שלך

אנונימי/ת
07.11.2020, 17:50

אכן כך

אנונימי/ת
08.11.2020, 23:00

נחרצות טפשית ומיותרת.
מחלקה פנימית זה לא טיפול נמרץ. כשאין קורונה זה אחות על חדר עם עד 7 מונשמים. מונשמים עם קורונה עוברים שעות פוסט האינטובציה עם סטורציה 50 על מאה אחוז חמצן וpeep מקסימלי. ועוד איך אפשר למות פתאום.
ואחרי כל זה אומר שכלל לא הבנתי את דבריו של ד"ר חושן כך. הכוונה בפתאום היתה ל" סתם כך, באמצע החיים, מווירוס שבו לא היה צריך להדבק". ולא במובן של צורך בהחייאה

אנונימי/ת
03.11.2020, 20:40

כתבת יפה אבל לא הבינותי מדוע אתה נותן ציון אפס לממשלה: כי אין מדיניות אחידה, כי אין שקיפות מדיניות של סגר בשכונות החרדיות שלא יצאה לפועל מסיבות פוליטיות
לא היה סגר בשכונות חרדיות? ברצינות? היה סגר בבני ברק, אלעד, בביתר בקרית צאנז בטבריה, בשלש שכונות חרדיות בירושלים בשכונות החרדיות באשדוד והתחלואה שם רק גברה תודות לסגר הסלקטיבי..
וגם לטענתך הרחוקה מהמציאות שלא היה סגר בשכונות החרדיות זו היא הסיבה היחידה שלך שהממשלה מקבלת ציון אפס? רק בגלל זה?
מה תאמר על רוסיה, צרפת, ספרד, איטליה, גרמניה, בלגיה, קנדה, ועוד מדינות רבות בעולם שחוטפות עכשיו קשה את הגל השני - גם לממשלות שלהם תתן ציון אפס כי הם לא עשו סגר בשכונות חרדיות?

אנונימי/ת
03.11.2020, 21:01

וכמובן שבספטמבר הרוב המוחץ של הערים האדומות היו ערביות, אבל אין באמת ציפייה מאיש 'רופאים לזכויות אדם' לציין זאת.

אני שמח שנמצא מישהו אחד לפחות שהתיחס לכתבה באופן ביקורתי. המסכנה שהממשלה אשמה בכל -זה מסוג קריאות בהפגנות של שמאל. בקבלת החלטות במשלה תמיד קיים ענין של פשרות ולא כל מה שהינו רוצים ניתן לישם

04.11.2020, 05:05

ערבות הדדית ואחריות אישית
אמן שנעשה ונשמע.
תודה לך על האמת.

אנונימי/ת
04.11.2020, 13:01

לא הבנתי למה הסגר על השכונות החרדיות הוא דוגמא .
הסגר על השכונות החרדיות הוא הגורם לשסע.

אנונימי/ת
05.11.2020, 12:17

ד״ר חושן, טהרן צבוע. מי בכלל ביקש ממך לתת ציונים לממשלה? החולה אושפז ומת ״בלי סיבה״? אין ב- ICD קוד למחלה שנקראת ״בלי סיבה״. פשפש במעשיך.

08.11.2020, 03:41

אם אינך רופא אתה אידיוט.
אם הינך רופא אתה אידיוט מושלם.

אנונימי/ת
11.11.2020, 12:08

אם כך, אני אידיוט מושלם ומדופלם, שסולד מצדיקים מושלמים, שהשמש זורחת מה מהישבן הפוליטי שלהם.

אנונימי/ת
11.11.2020, 12:37

לאידיוט המושלם והמדופלם, דווקא יש ב ICD קוד כזה (ליתר דיוק סיבה לא ידועה) הקוד לפי ICD9 הוא 798 (sudden death cause unknown) , אלא שלדעתי חושן לא התכוון לסיבה במובן של גורם (cause) אלא יותר לסיבה מוצדקת (אולי reason תהיה מילה יותר טובה).

אנונימי/ת
06.11.2020, 01:19

המאמר כל כך יפה, הפסקה האחרונה פוליטית והורסת. חבל להגרר לשיח הזה.

06.11.2020, 10:18

קנית אותי עם הכתיבה היפה והנוגעת ללב, עד...
הפסקה האחרונה שבה התחלת לדבר פוליטיקה ולרמוז על תחלואה מגזרית.
אתה רופא מעולה, תמשיך כך, את הפוליטיקה תשאיר לאנשים שמומחים בפוליטיקה.

נכון מאד .לרופאים יש מה לעשות. ציונים פוליטיים-בבחירות