סקירה

איך ניתן לשפר את תסמיני גיל המעבר במטופלות עם היענות נמוכה לטיפול הורמונלי חליפי?

רק כ-8% מהנשים המנופאוזליות מסכימות ליטול הורמונים כטיפול חליפי לתסמיני גיל המעבר – למרות יעילותם ובטיחותם המוכחת. פרופ' יואב פלד סוקר את הטיפול בתסמיני גיל המעבר

מאת פרופ' יואב פלד, מומחה בגינקולוגיה ומיילדות, פרופ' לגינקולוגיה בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב, מנהל מרפאת גיל המעבר במרכז רפואי "רבין", מנהל את המרכז לבריאות האישה של "כללית שירותי בריאות" בהוד השרון.

ההיענות (compliance) של נשים ישראליות לנטילת טיפול הורמונלי חלופי היא נמוכה ביותר ומוערכת בכ-8%. אחת הסיבות לכך היא מחקר ה-WHI מ-2002, שהצביע על עלייה בסיכון לסרטן שד ולתחלואה קרדיווסקולרית לנוטלות הורמונים: התוצאות הופרכו מאז והוכח שהן נבעו ממתודולוגית מחקר שגויה וממתן טיפול בפרוגסטרון מסוים, בתזמון לא מתאים – אבל הפחד נותר בקרב ציבור המטופלות.

אז וגם היום, ידענו שבעשור החמישי לחיים, חלה ירידה בתפקוד ההורמונלי השחלתי, בין היתר בשל הפחתת מספר הזקיקים בשחלה. במהלך העשור השישי, הפרשת הורמוני המין העיקריים – האסטרוגן והפרוגסטרון – נפסקת לחלוטין.

לפרוגסטרון ולאסטרוגן (וביתר דיוק: לאסטרדיול, E2) יש תפקידי מפתח לא רק ברבייה, אלא גם בשמירה על בריאות המוח, העור, העצמות, כלי הדם, השדיים, השיער, דרכי השתן, שרירי האגן והריריות.

כאשר מתרחשת ירידה ברמת הורמוני המין, האישה נכנסת לתקופת "גיל המעבר". כיום, כ-30% מאוכלוסיית הנשים בכל רגע נתון נמצאות בגיל המעבר, ושחלותיהן אינן מפרישות את הורמוני המין העיקריים, האסטרוגן והפרוגסטרון.

תסמונת וזומוטורית

ההפחתה בייצור האסטרוגן עלולה לגרום לתופעות גופניות ונפשיות. התסמונת הווזומוטורית (Vasomotor symptoms או VMS, בקיצור) נחשבת לתסמונת הראשית של גיל המעבר, והיא באה לידי ביטוי בגלי חום, דופק מואץ, זיעה קרה והזעות לילה.

בנוסף לכך, קיימים מגוון תסמינים אחרים, הכוללים, בין השאר: הפרעות שינה; הפרעה בסיכה של הפות והנרתיק; ירידה בליבידו; דלקות חוזרות בדרכי השתן; חרדה, דכדוך ודיכאון; עליה במשקל וצבירת שומן בטני; האצה של תהליכי טרשת עורקים; ודלדול העצם.

פרט לפגיעה באיכות החיים, שיכולה להיות משמעותית, מחקרים חדשים מראים כי לגיל המעבר ובמיוחד לתסמינים הווזומוטוריים יש השפעה שלילית על הפריון בעבודה וההכנסה בעבודה. עדויות רבות נוספות, מראות כי נשים הסובלות מתסמיני גיל המעבר צורכות יותר ימי מחלה ומבקרות יותר אצל רופאים.

לקיומם של גלי החום אין רק השפעות שליליות על איכות החיים של המטופלות – אלא גם השלכות על בריאותן העתידית של הנשים. במחקר שהתפרסם לאחרונה בז'ורנל של איגוד הלב האמריקאי, ה-JAHA, הראו החוקרים קשר בין עוצמת התסמינים הווזומוטריים – לסיכון לתחלואה קרדיו-וסקולרית. [1]

הטיפול היעיל ביותר: טיפול הורמונלי חלופי                      

הטיפול היעיל ביותר לתסמיני גיל המעבר הוא, כמובן, השלמת החסר באסטרוגן.

השלמת החסר מתבצעת על ידי מתן טיפול הורמונלי חליפי לנשים בגיל המעבר. טיפול הורמונלי מדוייק משפר את איכות החיים של האישה בגיל המעבר, כמו גם מונע חלק ניכר מהתסמינים וההשלכות הבריאותית של היעדר האסטרוגן על חיי האישה ובריאותה.

כיום אנו יודעים שמתן הטיפול ההורמונלי בתקופת חלון ההזדמנויות, כלומר במהלך 5-10 שנים מתום הווסת, הינו בטוח, מצמצם את הסיכון ותופעות הלוואי של הטיפול למינימום וממקסם את היתרונות הגלומים בו.

כמעט ולא קיימות התוויות נגד לטיפול חליפי בתקופת החלון, למעט: טרומבופיליה (נטייה לקרישיות יתר), גידולים הרגישים לאסטרוגן ומחלות נדירות כמו פורפיריה. לטיפול אסטרוגני מקומי לנרתיק אין התווית נגד כלל.

למרות היעילות הרבה של הטיפול ובטיחותו – רק כ-8 אחוזים מן הנשים נוטלות טיפול הורמונלי חליפי. משום שמרבית הנשים בתקופת גיל המעבר חוות תסמינים וזומוטוריים – המשמעות היא שרבות מהן ממשיכות לסבול, למרות שיש פתרונות רפואיים זמינים לבעיה.

מה ניתן, אם כן, לעשות, כדי לסייע להן? לנשים שאינן יכולות לקבל טיפול הורמונלי חליפי או אינן רוצות בטיפול שכזה, ניתן להציע תרופות שאינן תרופות הורמונליות.

תרופות אלו כוללות מספר תרופות ממשפחות פרמקולוגיות שונות:

קלונידין (Clonidine) – תרופה ותיקה לטיפול ביתר לחץ דם; גאבאפנטין (Gabapentine) – תרופה לאפילפסיה ולכאבים נוירופתיים; נוגדי דיכאון וחרדה ממשפחת SSRI/SNRI; וסימידונה (Cimidona) תרופה המבוססת על מיצוי של הצמח קוהוש שחור.

קלונידין וגאבאפנטין

לתרופות אלו תופעות לוואי משמעותיות ולכן שתיהן כמעט ואינן בשימוש בהקשר זה.

תרופות מקבוצת ה-SSRI/SNRI

תרופות מקבוצה זו מעכבות את ספיגת הסרוטונין (וחלקן גם את ספיגת הנוראדרנלין) בסינפסות המוחיות. חשוב לציין שתרופות אלו (בניגוד לתרופות ההורמונליות) מטפלות בתסמינים הווזומוטריים, כמו גלי חום, הפרעות שינה, הזעות יתר ועצבנות – ולא בכל מכלול התסמינים של גיל המעבר.

לתרופה אחת מקבוצה זו, סרוקסט (Paroxetine) יש אישור של ה-FDA לטיפול בתופעות וזומוטריות של גיל המעבר ולתרופות האחרות יש עדויות על יעילות בטיפול, במחקרים בעלי איכות גבוהה.

בישראל תרופות מקבוצה זו רשומות לטיפול בהפרעות פסיכיאטריות בעיקר (חרדה ודיכאון) ואין להן התוויה רשומה של משרד הבריאות לטיפול בתסמיני גיל המעבר.

מתן תרופות מקבוצה זו עלול להיות כרוך בתופעות לוואי משמעותיות, כגון: כאבי ראש, בחילה, שינוי בפעולת המעיים (שלשול או עצירות) עצבנות, יובש בפה ובמקרים נדירים אף עליה בסיכון למחשבות אובדניות.

חשוב לשים לב כי לתרופות מקבוצה זו יש תופעות לוואי נוספות העלולות להעצים סימפטומים הקיימים בגיל המעבר ומטרידים מאוד את הנשים הסובלות מכך. תופעות אלו הן: עליה במשקל, ירידה בחשק המיני וביכולת להגיע לאורגזמה.

סימידונה

סימידונה היא תרופת מרשם ממקור צמחי (צמח הקוהוש השחור, Cimicifuga racemosa). למעשה, מדובר במיצוי תרופתי של החומר 450 Ze, שהוא החומר הפעיל בצמח.

סימידונה מותווית בישראל לטיפול בתסמונת הווזומוטורית (גלי חום, הזעות יתר), להפרעות שינה, לעצבנות ולמצב רוח ירוד הקשורים בגיל המעבר. לתרופה זו אין תופעות לוואי משמעותיות.

מחקרים שבוצעו על ידי היצרן וכן מחקר שפורסם לאחרונה מראים שיפור משמעותי בתסמיני גיל המעבר בנשים הנוטלות את התרופה.

בעבודת המחקר שפורסמה לאחרונה בעיתון הנחשב Archives of gynecology and obstetrics השוותה מתן מינון של 13 מ"ג סימידונה וטיפול תרופתי הורמונלי בנשים עם תופעות וזומוטוריות של גיל המעבר. בעבודה זו הראו Friederchesen ושות' כי לסימידונה במינון של 13 מ"ג השפעה מיטיבה דומה לטיפול הורמונלי, בתלונות וזומוטריות של גיל המעבר. [2]

לאחרונה הוחל בשיווק התרופה במינון זה (13 מ"ג) גם בישראל – דבר אשר מאפשר גמישות טיפולית ושיפור נוסף ביעילות התרופה לטיפול בתסמיני גיל המעבר.

לסיכום

כאשר ממליצים לאישה על טיפול בגיל המעבר יש לבחון את צרכיה, רצונותיה ומצבה הבריאותי. זה המקום להדגיש שוב כי אם למטופלת אין התוויות נגד, יש להמליץ תחילה על טיפול הורמונלי.

במידה וקיימות התוויות נגד לטיפול או שהמטופלת לא מעוניינת בטיפול הורמונלי – אזי יש מקום לרשום לה תרופות לא הורמונליות על מנת לשפר את איכות חייה ולהקטין עד כמה שאפשר את הסבל.

מקורות:

[1] Thurston RC, Aslanidou Vlachos HE, Derby CA, Jackson EA, Brooks MM, Matthews KA, Harlow S, Joffe H, El Khoudary SR. Menopausal Vasomotor Symptoms and Risk of Incident Cardiovascular Disease Events in SWAN. J Am Heart Assoc. 2021 Feb 2;10(3):e017416.

[2] Friederichsen L, Nebel S, Zahner C, Bütikofer L, Stute P. Effect of CIMicifuga racemosa on metaBOLIC parameters in women with menopausal symptoms: a retrospective observational study (CIMBOLIC). Arch Gynecol Obstet. 2020 Feb;301(2):517-523. doi: 10.1007/s00404-019-05366-8. Epub 2019 Nov 16. PMID: 31734757; PMCID: PMC7033259.

נושאים קשורים:  סקירה,  גיל המעבר,  סימידונה,  טיפול הורמונלי חלופי