שנת 2015 עמדה בסימן התעצמות גוברת והולכת של תופעת הביוש (Shaming) ברשתות החברתיות, במסגרתה מפרסמים משתמשים באופן פומבי את טענותיהם נגד אדם מסוים, ההופך ליעד פוטנציאלי למיליוני הגולשים.
עוד בעניין דומה
כעת, גם בתי החולים נדרשים לראשונה להתמודד עם התופעה רחבת-ההיקף, ולגבש מדיניות ארגונית וכללי התנהגות לצוות הרפואי. על הפרטים מדווח "מגזין G" של היומון הכלכלי "גלובס", בכתבה הנושאת את הכותרת "לכל איש יש שיים". בדיווח, מאת רנן נצר, נכתב כי תופעת השיימינג ברשתות החברתיות מכה במלוא עוצמתה בבתי החולים ובממסד הרפואי בארץ.
ד"ר ערן טלאור, מנהל המחלקה לרפואה דחופה בבית החולים "פורייה" ויו"ר איגוד רופאי המלר"ד, אומר בכתבה, כי כיום ישנם איומים קבועים מצד חולים בפרסום פרטים על הרופאים ועל הטיפול ברשתות החברתיות."תמיד חווינו איומים, אבל עתה הם קיבלו 'טוויסט דיגיטלי'", אמר לעיתון. לדבריו, "בשנה האחרונה זה עבר מאיומים בסגנון 'אני אביא לפה את ערוץ 2' או 'יש לי חבר עיתונאי' - ל'אני אפרסם עליכם בפייסבוק'". ד"ר טלאור הדגיש, כי מי שמאיים בדרך כלל אינם המטופלים אלא מלוויהם.
המסר לאנשי הצוות ב"בילינסון" הוא להיות מודעים לכך שמצלמים ומקליטים אותם, וכי הדבר עשוי להתפרסם באינטרנט
בכתבה הופיעו ממצאי סקר שנערך בקרב כ-200 אנשי צוות רפואי ב"בילינסון", החל מאפריל האחרון, ממנו עלה כי 42% מהנשאלים נחשפו לאיום בצילום או בהקלטה בניגוד לרצונם ולפרסומם ברשת חברתית. 56% צולמו או הוקלטו. בכ-80% מהמקרים, קדמו לאיום או לצילום עצבנות גוברת ותלונות חוזרות מצד מטופלים ומלווים.
במקביל, 7% מאנשי הצוות הרפואי העידו כי ביצעו בעצמם פרסום דומה של ביוש ברשת לנותן שירות אחר. את הסקר, הראשון מסוגו, ערכה הנהלת הסיעוד בבית החולים בהובלת מיכל שטיינמן, מרכזת הפיתוח המקצועי בהנהלת הסיעוד ואחות כללית. שטיינמן אמרה, כי הביוש הפך לחלק מהמציאות והמסר לאנשי הצוות הוא שעליהם להיות מודעים לכך שמצלמים ומקליטים אותם, וכי הדבר עשוי להתפרסם באינטרנט.
היא סיפרה לעיתון על מקרה שאירע בבית החולים בחצות, כשבנו של מטופל שאושפז שלף טלפון ואמר לאנשי הצוות כי יצלם ויפרסם כמה זמן לוקח להם לבוא למיטת אביו לאחר שהוא מצלצל בפעמון המצוקה. לדבריו, המענה לא היה מספיק מהיר.
בכתבה הובאו עוד כמה דוגמאות שהפכו לוויראליות ברשת בשנה האחרונה, וכוסו גם בכלי התקשורת המרכזיים. ביניהם: יולדת שטענה בפייסבוק כי רופא מרדים בשיבא כינה אותה שמנה; מלווה של מטופל ב"פורייה" שתיעד את מצב התחזוקה והניקיון במחלקה בה שהה אביו, לצד תלונות על הטיפול שקיבל; או ילדי אישה שפתחו דף בפייסבוק תחת הכותרת "היוהרה הרגה את אמא" בו כתבו כי היא טופלה באטימות ב"אסף הרופא".
התופעה שכיחה ביותר במיון אבל גם במחלקות הפנימיות והכירורגיות. "לאנשי צוות עם ותק נמוך כמו מתמחים צעירים ואחיות צעירות זה קורה יותר", מסרה שטיינמן.
"אין דין הכתיבה ברשת על הנעשה במיון ויולדות כדין מחלקות אונקולוגיות"
רוב משתתפי הסקר ב"בילינסון" אמרו, כי לדעתם הם אמנם עובדי ציבור אבל למטופלים אין זכות לבצע הקלטה או צילום ללא רשות כי מדובר בחדירה לפרטיות. ההנחיות שניתנו להם בעקבות הממצאים היו שלא להילחץ ולא להיכנס למגננה. יש לתת למטופל פרטים אישיים אם הוא מבקש, להתמקד ולהמשיך בטיפול.
"ראינו שכאשר הצוות מתנגד או מנסה לקחת את הטלפון מידי המקליט/המצלם – זה רק מסלים את המצב", נכתב. "יש לנו בבילינסון צוות גישור הכולל רופאים ואחיות שהוכשרו וניתן להיעזר בהם", מסרה שטיינמן.
חברת "באזילה", המתמחה בניטור ובמחקרי רשת מסרה, כי השיח התוקפני מתמקד לרוב על בית החולים באופן כללי או על המצב בחדרי המיון או בחדרי היולדות. "אין דין הכתיבה ברשת על הנעשה במיון ויולדות כדין מחלקות אונקולוגיות, שם אנחנו לא מוצאים כמעט שיח מתלהם ברשת".
בכתבה נמסר, כי ד"ר ענת אנגל, סגנית מנהל "אסף הרופא" ומומחית ברפואה פנימית ומנהל ציבורי, מובילה עתה בבית החולים קורס ניהול לרופאים בכירים שבו נדונה תופעת הביוש וכלל נושא התקשורת.
גם "רמב"ם" דיווח שהוא נערך לטפל בתופעה. עורכת הדין ד"ר טליה ברמן-קישוני, מנהלת איכות השירות ופניות הציבור בבית החולים, אמרה למגזין: "אנחנו מנסים לפתור את הבעיה כאן ועכשיו ומזינים למערכת המחשב את כל התלונות, מה שמאפשר מעקב ופילוח. באמצעות מהלך זה עושים בדק בית ומזהים חולשות. הרזולוציה היא ברמת מחלקה ונותן השירות, והמידע מוצג להנהלת בית החולים".
פרופסור אבינועם רכס, נוירולוג בהדסה ויו"ר בית הדין של הר"י, אמר: "על הרופאים להסתגל למציאות הזאת. כשחולה אינן שבע רצון מהרופא הוא מספר זאת למספר משולש של אנשים בלחיצת כפתור אחת. יש אנשים שמסוגלים להעביר ביקורת ללא חשבון".
רכס סיפר, כי היו מקרים שחולים ביקשו ממנו קנאביס רפואי וכשסירב "עשו אתי חשבון בפורומים (ברשת). כתבו שאני חסר סבלנות ולא מקשיב, בעוד שכל הזמן שהמטופל ישב מולי וחשב שיקבל מה שהוא רוצה - הייתי סבלני מאוד בעיניו".
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
