תופעת ההתמכרות וצריכת היתר של משככי כאבים אופיואידים בארה"ב אינה יורדת מסדר היום, בעקבות הערכות כי 200 אלף בני אדם מתו כתוצאה ממנה בשני העשורים האחרונים.
עוד בעניין דומה
מכתב חדש שנשלח לכתב העת NEJM על ידי קבוצת רופאים, ושניסה לזהות כיצד פרצה "מגיפת האופיואידים" בארה"ב, מצא כי האשמה, בין היתר, מצויה בטקסט קצר - 101 מלים בלבד, שפורסם לפני כ-40 שנה בכתב העת ושהמעיט בפוטנציאל ההתמכרות של התרופות. המכתב החדש הוזכר בכתבה שפורסמה בשבוע שעבר ב"לוס אנג'לס טיימס".
המכתב הקצר למערכת ה-NEJM שקבע כי אין פוטנציאל התמכרות רציני לתרופות אופיואידיות (צילום מסך)
לפי הכתבה, הרופא ד"ר וולטר ג'יק מהמרכז הרפואי של אוניברסיטת בוסטון ושותפתו למחקר כתבו מכתב לעורך ה-NEJM ב-1980. הם דיווחו בו בלקוניות כי ההתמכרות אצל אלו שטופלו בחומרים אופיואידים היא "נדירה". העורך לקח קביעה זו לכותרת, ומאז המאמר צוטט במאות מחקרים אחרים.
המכתב הקצר משנת 1980 זכה ללא פחות מ-608 ציטוטים במאמרים שפירסמו חוקרים ורופאים עד מארס האחרון
הדיווח הקצרצר היה מבוסס על תיקים רפואיים של כמעט 40 אלף אנשים שאושפזו בבית חולים בבוסטון. כ-11,800 מטופלים מהם קיבלו לפחות מרשם אחד של חומר נרקוטי לשיכוך כאביהם, אך נמצאו רק 4 מקרים מתועדים של התמכרות שיש לה הסבר, בקרב אנשים ללא היסטוריה של התמכרות. רק במקרה אחד נקבעה התמכרות מז'ורית. שני מטופלים קיבלו Meperdine, אחד – פרקודן והאחר – הידרומורפון.
"הגענו למסקנה", סיכמו מחברי המכתב, "כי חרף העובדה שבבתי חולים השימוש בחומרים נרקוטיים נפוץ, התפתחות של התמכרות עקב כך היא נדירה כשמדובר בחולים המקבלים טיפול רפואי ושהם ללא היסטוריה של התמכרות".
נתונים אלה אינם מחוברים למציאות. על פי ה-CDC, מעל 25% ממטופלים שקיבלו מרשם לתרופה נרקוטית, אופיואידית, לטיפול בכאב שאיננו קשור למחלת סרטן, עד מהרה מוצאים עצמם נאבקים בהתמכרות אליה. עקב ממדי התופעה היא הוגדרה מכבר כמשבר בתחום בריאות הציבור.
"המשבר הזה", נאמר במכתב החדש שעליו דיווח ה"לוס אנג'לס טיימס", שגם הוא נשלח למערכת NEJM, "נוצר בחלקו משום שלרופאים נמסר כי הסיכון להתמכרות נמוך כשמדובר במשככי כאב לטיפול בכאב כרוני. הגם שהמכתב משנת 1980 עורר מאז תמיכה נרחבת בטיעון הזה, לא היתה שום ראייה מוצקכה התומכת בו". על המכתב החדש חתומים שלושה רופאים ופרמקולוגית מאוניברסיטת טורונטו בקנדה ומוסדות אקדמיים נוספים באותה עיר.
המכתב משנת 1980 זכה ללא פחות מ-608 ציטוטים במאמרים שפרסמו חוקרים, רופאים ומלומדים אחרים – עד מארס 2017. 81% מבין 608 המאמרים לא ציינו שאותו נתון סטטיסטי של 4 מתוך 11,882 המטופלים שהופיע במכתב הראשון טופלו במשככי כאב מאחר שהיו מאושפזים בבתי חולים. ברור לכן, שהחוויה שעברו בטיפול הזה אין בה כדי להשליך לגבי אלו שנטלו משככי כאב מחוץ למוסד מאשפז וכך לא נמצאו תחת פיקוח רפואי-מקצועי מצד רופאים ואחיות.
לפי הכתבה, גם חברת תרופות Purdue Pharma השתמשה במכתב מ-1980 לקידום מכירות משכך הכאבים אוקסיקונטין (OxyContin) באמצע שנות ה-90. כאשר רופאים העלו חשש להתמכרות, הפנו אותם למאמר שנועד לסלק את חששותיהם. בסופו של דבר חברת התרופות הואשמה בהטעיה ושלושה ממנהליה הבכירים נמצאו אשמים ב-2007 בשורה של אישומים פליליים על הטעיית רופאים ומטופלים בכל הנוגע לעניין ההתמכרות.
על החברה הוטל קנס בסך 600 מיליון דולר. היא נטלה על עצמה אחריות ומאז, כך החברה מצהירה עתה, היא בין המובילות בתעשיית התרופות בפיתוח תרופות שאינן ממכרות והיא מעודדת ניטור אחר כל מי שצורך תרופת-מרשם לשיכוך כאב ותומכת בכל גורם שנאבק בתופעת ההתמכרות.
כיום, נמסר בכתבה, כמעט 2 מיליון אמריקנים עדיין נאבקים עם ההשלכות של אותו מכתב היסטורי למערכת.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
