מחקר חדש נוסף של מכון כללית למחקר התפרסם הלילה בכתב העת המדעי The New England Journal of Medicine. המחקר, שנערך בשיתוף עם חוקרים מאוניברסיטת הרווארד וקלינאים ממחוזות ובתי החולים של כללית, הוא הראשון בעולם להעריך את יעילות המנה הרביעית של החיסון במניעת כלל טווח התחלואה בקורונה: החל מהדבקה, תחלואה תסמינית וכלה באשפוזים, מחלה קשה ומוות כתוצאה מתחלואה בקורונה.
עוד בעניין דומה
החוקרים ממכון כללית למחקר ואוניברסיטת הרווארד ניתחו את נתוני ה"כללית" במטרה להעריך את יעילותה של מנת החיסון הרביעית של חיסון "פייזר" כנגד זן האומיקרון. המחקר התבצע בישראל בעקבות מבצע החיסון במנה הרביעית בישראל, אחד מהמבצעים הראשונים והנרחבים בעולם למתן מנה שנייה של בוסטר.
החוקרים ניתחו את נתוניהם של 182,122 איש בני 60 ומעלה שחוסנו במנת חיסון רביעית. אלה הותאמו בקפידה ל-182,122 איש שחוסנו במנת חיסון שלישית לפחות ארבעה חודשים קודם לכן, אך לא חוסנו במנה הרביעית והיוו את קבוצת הביקורת.
במסגרת המחקר התצפיתי בוצעה התאמה קפדנית בין קבוצות המחקר על מגוון רחב של גורמים משפיעים אפשריים ביניהם נתונים דמוגרפיים, מספר מחלות כרוניות, שימוש במשאבי מערכת הבריאות, והתנהגות מקדמת בריאות.
המחקר התפרסם לאחר שעבר ביקורת עמיתים בעיתון הרפואי החשוב בעולם והובילו אותו ד"ר אורי מגן, ד"ר ג'ייקוב ווסקמן וד"ר מאיה מקוב-אסיף, המתמחים בבריאות הציבור במערך החדשנות בכללית.
המחקר העריך את יעילות המנה הרביעית במניעת מגוון רחב של השפעות הנגיף בתקופה שבין 3 בינואר 2022 ועד 18 בפברואר 2022, בזמן שזן האומיקרון היה הנפוץ בישראל.
תוצאות המחקר מלמדות שמנת החיסון הרביעית אפקטיבית בכל אחד מתוצאי הקורונה שנבדקו: בטווח זמן שנע בין שבועיים עד חודש לאחר קבלת המנה הרביעית נצפתה הפחתה של 52% במקרי ההדבקה, הפחתה של 61% בהדבקה תסמינית, הפחתה של 72% באשפוזים, הפחתה של 64% במחלה קשה והפחתה של 76% במקרי המוות בהשוואה למי שחוסן במנה השלישית לפחות ארבעה חודשים קודם לכן. שיעורי בדיקות ה-PCR היו דומים בקבוצת החיסון הרביעי וקבוצת הביקורת.
לדברי פרופ' רן בליצר, מנהל מכון כללית למחקר וראש מערך החדשנות ב"כללית", "התוצאות המתקבלות ממבצע החיסון הרביעי לבני 60 ומעלה מדגימות בבירור שמנת החיסון הרביעית מגנה משמעותית מפני סיבוכי התחלואה בקורונה – לרבות הפחתה פי ארבעה של הסיכון לתמותה לעומת מי שקיבל מנה שלישית לפני מעל לארבעה חודשים.
"תוצאות המחקר יכולות לסייע לכל אדם לקבל החלטה מושכלת על הצורך בחיסון בהתאם לסיכון האישי. להערכתנו, תוצאות המחקר מכוונות את האוכלוסיה המבוגרת והפגיעה לסיבוכי המחלה לבחור להתחסן במנה הרביעית בכל מדינה בעולם שבה הנגיף ממשיך ומתפשט בקהילה".
ד"ר רוני ורד, המנהל הרפואי של מחוז תל אביב ב"כללית" וחוקר שותף מוסיף: "צוותי רפואת הקהילה הצליחו גם הפעם להוביל מבצע חיסון נרחב בזמן קצר לאוכלוסיה פגיעה, והנתונים המתקבלים מהמחקר מדגימים שמבצע החיסון הציל חיים של אוכלוסיה מבוגרת ופגיעה".
ד"ר דרור דיקר, מנהל מחלקה פנימית בבית החולים השרון וחוקר שותף מוסיף: "גל התחלואה עקב זן האומיקרון היה אתגר עצום לצוותי הרפואה, ונתוני המחקר מאפשרים לנו להבין את היקף האשפוז והתחלואה הקשה שנמנעה בזכות מבצע החיסון. התוצאות מבססות את הקריאה למי שמצוי בקבוצת הגיל הרלוונטית וטרם קיבל את המנה הרביעית – לצאת ולהתחסן".
פרופ' בן רייס, ראש קבוצת רפואה מנבאת בבית החולים לילדים בבוסטון ובבית הספר לרפואה בהרווארד וחוקר שותף במכון כללית למחקר, מוסיף: "נכון להיום, אחת הסיבות העיקריות להססנות בנוגע לקבלת מנת החיסון הרביעית היא מחסור במידע בנוגע ליעילותה. המחקר האפידמיולוגי הדקדקני מספק מידע אמין בנוגע ליעילות החיסון. אנו מקווים שהמחקר יסייע בקבלת החלטה למי שנמצא בקבוצת סיכון וטרם התחסן במנה הרביעית".
המחקר נערך במסגרת שיתוף הפעולה המתמשך הרווארד-כללית במימון קרן איוון ופרנצ'סקה ברקוביץ'.