אנשים עם סוכרת מסוג 2 שהגבילו את האכילה שלהם לטווח יומי של עשר שעות הגיעו לרמות הסוכר בדם בטווח התקין למשך כשלוש שעות יותר מאשר כשאכלו מתי שרצו. כך דיווחו חוקרים מאוניברסיטת מאסטריכט בהולנד.
עוד בעניין דומה
לפי המחקר, שפורסם בכתב העת Diabetologia, למטופלים אלה היו גם רמות נמוכות יותר של סוכר בדם במשך 24 שעות וכן רמות נמוכות יותר של גלוקוז בצום כאשר זמן האכילה שלהם היה מוגבל לעשר שעות ביום.
דיאטת צום לסירוגין צוברת פופולריות ויש עליה מחקרים רבים. היא נחשבת למסייעת לירידה במשקל, וכעת מסתמן שהיא יכולה להועיל לחולי סוכרת.
תוצאות המחקר מראות שאכילה מוגבלת בזמן עשויה להיות גישה יעילה לשיפור הבריאות המטבולית אצל מבוגרים עם סוכרת מסוג 2, אולם לפי החוקרים נדרשים מחקרים נוספים עם מספר גדול יותר של משתתפים כדי לאשש ממצא זה. עבור מחקר זה, 14 מבוגרים עם סוכרת מסוג 2 התבקשו להגביל את צריכת המזון שלהם לחלון של עשר שעות בכל יום, כאשר החלון נסגר לא יאוחר משעה 18:00. הם היו מחוברים למכשירי ניטור גלוקוז שמדדו את רמות הסוכר בדם כל 15 דקות.
המשתתפים קיבלו הוראה לאכול כפי שהם אוכלים בדרך כלל במהלך חלון צריכת המזון שלהם, ללא הגבלות תזונתיות מיוחדות. אחרי השעה 18:00 הם יכלו לשתות מים, תה לא ממותק, קפה שחור ומשקאות דיאט ללא קלוריות. המשתתפים אכלו בצורה זו של צום לסירוגין במשך שלושה שבועות, ולאחר מכן אכלו במשך שלושה שבועות נוספים כפי שהיו רגילים לאכול לפני הניסוי.
במהלך אכילה מוגבלת בזמן, המשתתפים הגיעו לרמות סוכר תקינות בדם בממוצע של 15 שעות ביום, בהשוואה ל-12 שעות ממוצעות מדי יום כאשר אכלו מתי שרצו. בנוסף, חלון האכילה של עשר שעות ביום הוכיח את עצמו כבטוח עבור המשתתפים, והם לא חוו היפוגליקמיה (סוכר נמוך בדם) או תופעות לוואי חמורות אחרות כאשר הם צמו.
נראה גם שצום לסירוגין הוא דפוס אכילה שקל לאמץ, והמשתתפים באופן טבעי אימצו חלון אכילה של תשע שעות, שעה פחות ממה שהיה מותר להם. המשתתפים דיווחו שמשטר האכילה המוגבל בזמן היה לרוב בר ביצוע, והרגעים הקשים ביותר היו במהלך סוף השבוע כאשר אסור היה להם לאכול או לשתות בצורה חופשית במסיבות או במפגשים חברתיים.
אחד ההסברים לכך שצום לסירוגין יעזור לשלוט טוב יותר בסוכרת, הוא שבזמן צום הגוף מפרק תחילה מאגרי גליקוגן, הסוכר המאוחסן בגוף. כשמאגרי הגליקוגן נעלמים, הגוף נאלץ לפרק שומנים, וכאשר צמים פרקי זמן ארוכים, הגוף מפרק יותר שומנים.
החוקרים ציפו לראות שהתנגודת לאינסולין של המשתתפים תשתפר במהלך תקופת הצום, אך זה לא קרה. המחקר היה קצר מאוד וכלל רק מעט משתתפים. בנוסף, כמה מהמשתתפים נטלו תרופות לסוכרת שיכלו לעכב את השפעות הצום. עם זאת, החוקרים סבורים כי זמן ארוך יותר עם צום לסירוגין עשוי לגרום לשיפורים נוספים בחילוף החומרים של החולים.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
