היערכות לגל עלייה של רופאים: הורדת שנות הניסיון המקצועי הנדרש

בחמש השנים האחרונות נקלטו בישראל 1,753 רופאים עולים, כך עלה בדיון בוועדת העלייה, הקליטה והתפוצות שנערך בשבוע שעבר ועסק בהסרת חסמים בתעסוקת רופאים ואחיות עולים חדשים.

ההערכה היא כי מספר העולים במקצועות הרפואה שיגיעו לישראל ילך ויגדל בשנים הבאות ובמשרד הבריאות נערכים לתרחיש, בין היתר על ידי הורדת שנות הניסיון המקצועי הנדרש מרופאים עולים. על כך הודיעה סגנית סמנכ"ל משרד הבריאות, רחל ברנר שלם, שאמרה בדיון כי המשרד משנה את הרגולציה על מנת להוריד את שנות הניסיון הנדרש של רופאים עולים מ-14 שנים לשמונה שנים בלבד. "במקביל, אנחנו מרחיבים את תקופת החפיפה בתוך מערכת הבריאות הישראלית", ציינה.

מנתוני משרד הבריאות עולה כי 926 מתוך 1,753 הרופאים שנקלטו במערכת הבריאות בחמש השנים האחרונות הם בעלי רישיון (52.8%); 427 אושרו לבחינת רישוי או התנסות קלינית (24.4%); 164 בסטאז' (9.4%); 169 בתהליך רישום (9.6%); 46 הגישו בקשה (2.6%) ו-21 נכשלו בבחינה או שבקשתם נדחתה (1.2%).

עוד עלה בדיון כי בשנת 2023 לבדה עלו ארצה 494 רופאים, 70% מהם מרוסיה ו-83 אחים ואחיות, 44% מהם מרוסיה. משרד העלייה והקליטה סייע ל-928 רופאים בקידום העסקה לצורך כניסה למערכת הבריאות בישראל (התנסות קלינית/ תקופת התאמה/ התמחות/ ניסיון קליטה). הגיל הממוצע של הרופאים שעושים עלייה לישראל עומד על 41.4 שנים והגיל החציוני הוא 37 שנים.

משרד האוצר, באמצעות מינהל הרפואה במשרד הבריאות, מקצה 70 תקנים להתמחות רופאים עולים על בסיס "מיטה חמה". אישור ומעקב על תקן ספציפי למוסד רפואי נעשים במשותף על ידי אגף התעסוקה במשרד העלייה והקליטה ומינהל הרפואה.

הפרויקט החל עם 50 תקנים, ובשנת 2020 נוספו 20 תקנים נוספים. 149 רופאים עולים נקלטו בחמש השנים האחרונות להתמחות בתקנים של הפרויקט. כל חודש מתפנים בין תקן אחד לשלושה תקנים בממוצע, אליהם נקלטים הרופאים מרשימת ההמתנה. בתקופת ההתנסות הקלינית של הרופאים העולים, הם מוצמדים לרופאים ישראלים מומחים ומקבלים שכר מסוים בזמן ההתמחות.

ח"כ עודד פורר, יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, אמר כי "משנת 2020, לא נוסף אף תקן צבוע להתמחות רופאים עולים. למרות שהרופאים המשיכו לעלות לישראל מספר התקנים נשאר 70. לפיכך, זמן ההמתנה לתקן להתמחות עומד על 20 חודשים. הוועדות לאישור תואר מומחה של המועצה המדעית מתכנסות בממוצע כל שישה-שמונה שבועות. ועדת הפטור מתכנסת אחת לחודש". ח"כ פורר קרא לכנס את הוועדות האלו בתדירות גבוהה יותר לאור הגידול שצפוי במספר העולים הרופאים לישראל.

נציגת משרד העלייה והקליטה בדיון, קלאודיה כץ, אמרה כי עולים ממתינים 10-12 חודשים לשקילת התארים שלהם ממדינות המקור לפני העלייה לישראל וכי המשרד פועל על מנת לקצר את זמני ההמתנה. עוד אמרה כי עולים רופאים שמגיעים ממדינות שמוסדות לימודי הרפואה שלהם מוכרים על ידי ישראל פטורים ממבחן עברית.

נציגת משרד הבריאות מילה גילוטין השיבה ואמרה כי המשרד קיצר את תהליך שקילת התארים במשרד לעולים חדשים והוא יכול לקחת כעת מספר דקות בודדות. לדבריה, התהליך החשוב ביותר בקליטת עלייה, במיוחד לרופאים, הוא לימוד שפה והמשך תעסוקה במקצוע המקורי שלהם. "יש לנו קשיים בלימוד עברית בישראל לאחר העלייה. אנחנו נמצאים בתהליך של לימוד עברית עוד בטרם העלייה ארצה, דבר שיקל מאוד על המערכת ועל העולים".

רחל ברנר שלם, סגנית סמנכ"ל משרד הבריאות, אמרה כי מרבית תהליך הקליטה המקצועית של רופאים ממדינות המערב נעשה עוד בעת שהותם בחו"ל. רופאים שמגיעים מארה"ב יכולים עקרונית לעבוד בישראל 24 שעות לאחר ההגעה שלהם לישראל.

רונן פוקסמן, מארגון "נפש בנפש" שעורך כנסים בארה"ב ומסייע לאנשי צוות רפואי לעלות ארצה, אמר כי הארגון פועל עם משרדי הממשלה ומינהלת הרופאים והיעד לשנת 2024 הוא להעלות ארצה 600 רופאים. הוא ציין כי תהליך הקליטה המקצועי של הרופאים העולים מתחיל בישראל עוד לפני העלייה בפועל.

יו"ר הוועדה ח"כ פורר סיכם ואמר כי צריך להגדיל את מספר הוועדות שיאשרו את התקנים של הרופאים המומחים שעולים לישראל. משרד העלייה והקליטה התבקש ליצור תקציב מתאים כדי להגדיל את מספר ועדות הקליטה. לצד זאת נדרש משרד הבריאות להעביר דיווח מדי חודש על מספר האחים והאחיות במקצועות הרפואה שעלו לישראל ומספר האישורים שהונפקו לאותם עולים. כמו כן, לייצר רשימה מסודרת של מוסדות אקדמיה ושל בתי חולים בעולם שמוכרים על ידי ישראל ומאשרים אוטומטית לרופאים במקומות אלה לקבל רישיון רפואי בישראל.​