במחקר עוקבה רטרוספקטיבי, רב-מרכזי שנערך בשלושה מרכזי בריאות אקדמיים (אוקטובר 2020 – ספטמבר 2021), החוקרים שאפו להבין את הדרישות המתמשכות לחמצן ביתי בקרב חולי קורונה (COVID-19) לאחר אשפוז וטיפולים אפקטיביים מבוססי ראיות שאושרו לשימוש. המוטיבציה למחקר זה עולה עקב נתוני מגיפה ראשוניים המראים כי 15-37% מהחולים המשוחררים נזקקו לחמצן ביתי לפני היישום של טיפולים אפקטיביים מבוססי ראיות. החוקרים השתמשו בסולם להתקדמות הקלינית של ארגון הבריאות העולמי (WHO) בכדי לזהות חולים עם מחלת קורונה חמורה ולבחון כיצד פרוטוקולי טיפול חדשים משפיעים על הדרישה לחמצן ביתי.
עוד בעניין דומה
החוקרים התמקדו במבוגרים המאושפזים עם מחלת הקורונה. הם איתרו 517 חולים, מתוכם 47% נשים, 42% אפרו-אמריקאים ו-36% היספנים ואספו בקפידה נתונים מתיק הבריאות האלקטרוני של החולים במהלך אשפוזם ובמשך 60 יום לאחר השחרור. מבין המשתתפים, 81% קיבלו קורטיקוסטרואידים סיסטמיים, 61% קיבלו רמדסיביר (remdesivir), ו- 2.5% קיבלו טוסילוזומאב (tocilizumab). גישה מקיפה זו אפשרה ניתוח מעמיק של גורמים המשפיעים על הדרישה לאחר שחרור לחמצן ביתי.
מתוצאות המחקר עולה כי 26% (רווח בר סמך 95%, 22-29) מהנבדקים שוחררו עם חמצן ביתי. ניתוח מפורט העלה כי גיל מבוגר (יחס סיכויים מתואם 1.02 ל-5 שנים, רווח בר סמך 95%, 1.02-2.02), אינדקס מסת גוף גבוה יותר (יחס סיכויים מותאם 1.02 לק"ג/מ"ר, 1.00-1.04), נוכחות של סוכרת (יחס סיכויים מותאם 1.73, 1.46-2.02), מחלת קורונה חמורה (יחס סיכויים מותאם 3.19, 1.00-1.04) וכן טיפול בקורטיקוסטרואידים סיסטמיים (יחס סיכויים מותאם 30.63, 4.51-208.17) היו קשורים כולם עם סבירות מוגברת של צורך בחמצן ביתי בשחרור. לעומת זאת, יתר לחץ דם נלווה נקשר לירידה בסבירות לצורך בחמצן ביתי (יחס סיכויים מותאם 0.71, 0.66-0.77) בתוך 60 יום מהשחרור - 50% מהמטופלים תיעדו את הסטורציה ע"י מד סטורציה, ביניהם הופסק החמצן הביתי ב-46%.
החוקרים סיכמו כי בערך אחד מכל 41 חולי קורונה מאושפזים קיבל מרשם לחמצן ביתי לאחר השחרור, מה שמדגיש את החשיבות של פיתוח אסטרטגיות ממוקדות להפחתת הצורך הזה, אפילו עם זמינותם של טיפולים אקוטיים יעילים.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
