במחקר רטרוספקטיבי שנערך לאור היעדר מידע לגבי תוצאות של חולים קשישים המאושפזים עם מחלת הקורונה (COVID-19) לאחר שימוש נרחב בחיסונים ותרופות אנטי-ויראליות, נמצא כי בעיקר לתחלואה הנלווית יש השפעה על שיעורי התמותה בבתי החולים. החוקרים השתמשו ברגרסיה רב-משתנית כדי לזהות גורמים פרוגנוסטיים בלתי תלויים לתמותה בבית חולים.
עוד בעניין דומה
המחקר נערך במתכונת רטרוספקטיבית בין ינואר לאוגוסט 2022. החוקרים איתרו 797 חולים בני 65 ומעלה שנחלקו לשתי קבוצות: 428 מטופלים 'מבוגרים' (65-79 שנים) ו-369 מטופלים 'קשישים' (80 שנים ומעלה). 66.6% מהמטופלים 'המבוגרים' ו-59.6% מהמטופלים 'הקשישים' קיבלו לפחות מנה אחת של חיסון נגד קורונה. כ-40% מהחולים טופלו בתרופות אנטי-ויראליות דרך הפה, לפני או עם אשפוזם בבית החולים. שיעור גבוה יותר מקבוצת 'הקשישים' קיבלו רמדסיביר (remdesivir) - 53.4% בהשוואה ל- 39.7% (p <0.001), דקסמתזון (dexamethasone) - 49.3% לעומת 36.7% (p <0.001) וטוסיליזומאב (tocilizumab) - 10.0% לעומת 6.8% (p <0.001), זאת ביחס לקבוצת 'המבוגרים'.
מתוצאות המחקר עולה כי, שיעורי התמותה בין שתי קטגוריות הגיל היו דומות מאוד, כאשר בקרב קבוצת 'המבוגרים' שיעורי התמותה היה 14% ובקרב קבוצת 'הקשישים' שיעול התמותה היה 15.2%. בנוסף, גורמים כמו חומרת המחלה ומחלות נלוות ספציפיות, כולל מחלת כליות סופנית (ESRD), שחמת, גידולים מוצקים וממאירויות המטולוגיות, תועדו כמנבאים מובהקים לתמותה בבית החולים, המאפילים על תפקיד הגיל.
החוקרים סיכמו כי בשלבים המאוחרים יותר של המגיפה, התוצאות של חולים קשישים מאושפזים עם מחלת הקורונה השתפרו עקב חיסון נרחב והתקדמות בטיפולים. הגיל פחות השפיע על התמותה בבית החולים, בעוד שמחלות נלוות נותרו כמנבאות מובהקות לתמותה.
מקור: